ענף יצוא חדש: ירידת יהודים מהארץ לחיזוק הגולה

ב-25.8.2016 פרסם Seth J. Frantzman מאמר-ביקורת על המהדורה האנגלית של THE LAND IS FULL מאת פרופסור אלון טל. שלחתי לעורך JERUSALEM POST מכתב-תגובה – שלא פורסם. הנה מכתבי (דברים של Frantzman – בכתב נטוי, של טל – במודגש): להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

עול המסים: מי נושא בו? מי יוצר אותו?

"כולנו זכאים לכסף ציבורי, כי כולנו, גם העניים, נושאים בעול המסים" – שמעתם זאת לא פעם, בעיקר מפי חסידי מדינת-רווחה הנדיבה לכול. מקובל אצלנו לדבר על "נשיאה בעול" מסים, אך כמעט ולא מבררים, כיצד עול זה נוצר. אבדוק זאת למיטב יכולתי.
להמשיך לקרוא

יוצאות אתיופיה חכמות ואמיצות ממה שח"כיות חושבות עליהן

זה שנים אני מרצה על "חוק מימון 3 ילדים" [כעת – "חוק מימון 2 ילדים"]. כשביקשו ממני להצביע על האוכלוסיות המצטיינות בילודה מופרזת, סיפרתי על חרדים, מוסלמים, חרד"לים ואתיופים. אבל לפני כשלוש שנים קראתי שהאתיופים הקטינו את הילודה עד מאוד – וציינתי זאת לשבח בהרצאותי. אבוי, שמחתי הייתה מוקדמת. להמשיך לקרוא

עולה מרוסיה באמבט

כשעלתה ארצה מרוסיה והתיישבה בבת-ים, נהגה הגברת נ'  להתרווח באמבט פעמיים-שלוש מדי יום: בבוקר לפני העבודה, בערב לפני השינה, ובימי חג ושבתון – גם בצהרים. כך היא הייתה רגילה בארץ מוצאה. כשקיבלה חשבון מים תקופתי, הופתעה לגלות שבישראל משלמים על כל ליטר! שם, ברוסיה, לא היו מוני מים, כולם שילמו סכום זהה, בלי קשר לכמות המים שצרכו בפועל. לכן זרמו המים, וזרמו… דווקא בחשמל ובגז חסכו, כי עבורם שילמו לפי מונים.

איך קשורה צריכת מים לסכנה שבילודה מופרזת, זו שאתר שלנו דן בה? להמשיך לקרוא

תקינות פוליטית משתקת

שתקנו שנה וחצי. שתיקתנו לא נבעה, חלילה, מהתקינות הפוליטית הארורה (על כך – בהמשך). לא נעלמה, לצערנו, גם הסיבה להקמת האתר והבלוג. אז מדוע שתקנו?

איש תקשורת ותיק ונבון, בעברו רכז כתבים בעיתון חשוב, התנדב לייעץ לנו, כי הרעיון של "חוק מימון 3 ילדים" כבש את לבו. את שמו לא נחשוף, כדי שפרנסתו לא תיפגע. להמשיך לקרוא

נגד "השיח העלוב של ההספד העצמי"

בסוף דצמבר 2011 פרסם "מעריב" את מאמרו של נדב איל:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/321/102.html. איל כתב שם, בין היתר:
"מדינת ישראל מגדלת, מטפחת ומרחיבה סקטורים אידיאולוגיים ששמו להם למטרה לחסל את הדמוקרטיה שהיא יסודה" ועוד: "הרוב הישראלי יכול להמשיך בשיח העלוב של ההספד העצמי והשבועה שהקו האדום הזה או הקו האדום ההוא לא ייחצו. סוג הדיבור הזה נכשל. עדיף שניטול את גורלנו בידינו". להמשיך לקרוא

רוצים הרבה ילדים? בבקשה, אך לא על-חשבון מעמד הביניים

היום פרסם "גלובס" את מאמרה של הפרופסור אליס ברזיס Elise S. Brezis ,
מאוניברסיטת בר אילן: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000785544#fromelement=hp_deot

אנשי האקדמיה והתקשורת נוהגים לקונן על העתיד השחור שהילודה המופרזת מביאה עלינו. הפרופסור ברזיס היא הראשונה (!) שבמקום  לקונן, מציעה פתרון כלכלי לבעיה זו. היא דורשת מנתניהו:
"צעד ראשון: כל ילד שייוולד מהשנה הבאה, והוא ילד רביעי או יותר במשפחה, יקבל קצבה מזערית. בנוסף, כל ילד שייוולד בעתיד במשפחה שלה שישה ילדים לא יקבל חינוך ושירותי בריאות חינם. אם ההורים רוצים הרבה ילדים, בבקשה, אך לא על-חשבון מעמד הביניים."

אנו, כידוע, דורשים שהמימון הציבורי יינתן רק ל-3 הילדים הראשונים. הפרופסור ברזיס דורשת אותו דבר ל-6 הילדים הראשונים. נשמח לדון אתה ולהציג את הטיעונים, מדוע ניתן להגן בבג"צ רק על מימון ציבורי ל-2 או ל-3 ילדים ראשונים. אבל מחלוקת מעין זו ניתנת לפתרון, ומה שחשוב הוא שאישיות אקדמית מובילה אינה רואה אפליה בכך שעבור האח הרביעי יקבלו הוריו קצבה פחותה מזו שקיבלו שלושת קודמיו. זו תשובה לטענה הנפוצה שאין להפלות בין אחים באותה המשפחה.

מה הרגיז את סבר פלוצקר – פרק ב'

גם אורי שדה התיר לנו לפרסם את מכתבו שרגיז את סבר פלוצקר. אנו מאחלים לכם קריאה מהנה מדאיגה.

RSS – לא על בלוג לבדו

התברר לנו לאחרונה ש-RSS מודיע רק על רשומות בלוג חדשות, ועמודים חדשים (ב"דעותינו", "דעות של אחרים") אינם זוכים לפרסום ראוי. לכן מעתה ילווה כל פרסום ברשומה חדשה בבלוג.

כאן אנו מזמינים לקרוא את מאמרו של אילן יוגב ולהגיב עליו.

סוכרת, לא סרטן

המלצר הביא את תפריט הקינוחים. ידידי, זה שביום הולדתו נפגשנו, ביקש מאשתו את הגלולה שלו נגד סוכרת. אז התברר, שהוא סמך עליה, היא – עליו… והקינוח כבר על השולחן! האם התפתה ידידי – אגלה בסוף הרשומה.

זה הזמן להסביר, מה עושה סוכרת באתר המוקדש לילודה מופרזת. את ידידי הסוכרתי אני מעריץ. לפני שפרש מניהול מפעל תעשייתי שהקים, היה הוא איש עסקים חכם, ממציא בחסד וגם קצין ביחידת חי"ר מובחרת. זה עשרות שנים הוא ואשתו פעילים בארגונים התנדבותיים. להמשיך לקרוא