כיצד ילודה מופרזת מדרדרת אותנו אל העולם השלישי, או: !The economy, stupid

את המסמך שתראו בהמשך הכנתי בעקבות פרסום ב-2017 של דו"חות OECD על המצב החינוך הירוד בישראל. אלא שרק בכתבה אחת של ליאור דטל ב-THE MARKER נרמז על סיבת צרותינו: ישראל מובילה בפער רב את הילודה ב-OECD. חשבון פשוט מראה שאנו משתדלים לחנך את ילדינו להיות אזרחים מועילים, אך נאלצים לחלק תקציב דל ממילא בין פיות – ומוחות – רבים מדי.

בעקבות פרסומים ב-THE MARKER בקיץ 2017 על הפיגור בהשכלה ובפריון העבודה, שלחתי לעיתון את מאמרי "ישראל מובילה בילודה – אל העולם השלישי". כתבתי שהילודה המופרזת היא זו שגורמת לנו פיגור הולך ומחמיר, ושנישאר מדינת העולם הראשון רק עם הילודה תקטן. העיתון דחה את מאמרי, אך לא כשגוי, אלא כ"לא מחדש". לכן נרגעתי והחלטתי להרחיבו ולהעמידו לשיפוטכם.
אתחיל בתרשימים תמציתיים של השפעת החינוך על כלכלת ישראל. בהמשך אבאר את כל הסעיפים (למעט הסעיפים 8 ו-12 המובנים מאליהם) בעזרת קישורים למקורות (כחולים עם קו תחתון), ציטוטים ("נטויים"), וגראפים. ההדגשות – שלי.   

 לעומת OECD

בתוך ישראל

נהבהרות ומקורות לתרשים ההתדרדרות (לפי הסעיפים דלעיל)

1)ממוצע הלידות לאישה בישראל הוא 3.1 וב-OECD – 1.7. לכן בישראל בני 15-0 הם 28.2% מהאוכלוסייה, ב-OECD – רק 18.4%.

2) לילד במעון (גיל 2-0) אנו נותנים רק 33.6% ממה שחברו ב-OECD מקבל, ולילד בגן (גיל 5-3) – 53.8% בהתאם. "מחקרים מצביעים על קשר הדוק בין איכות החינוך בגיל הרך להצלחה בהמשך החיים. גם מבחני פיז"ה של OECD מצאו קשר בין הלימודים במסגרות בגיל הרך לבין ההישגים בגיל 15. בשנים הראשונות בחיים נרכשים היסודות לרכישת כישורי חיים, לאיכות חיים וללמידה״, נכתב בדו"ח. ״החינוך בגיל הרך יכול לשפר את היכולות הקוגניטיביות וההתפתחותיות, הרגשיות והחברתיות ולסייע לפתח תשתית ללמידה, לשפר את ההישגים החינוכיים, לצמצם את העוני ולשפר את המוביליות בחברה".

השקעה לתלמיד ביסודי ובתיכון – נמוכה, למרות שאנו מקדישים לחינוך שיעור גבוה יחסית של התמ"ג:

לכל ילד ואחוז מתוצר לאומי

3) "18.5% מתלמידי ישראל נכשלו ברמה הבסיסית במתמטיקה, קריאה ומדעים ב-2012, בעוד הממוצע העולמי של הנכשלים היה 11.6%OECD: "ליכולות גרועות בבתי הספר יש השלכות ארוכות טווח, והן מסכנות את הצמיחה הכלכלית במדינה <…> שיעור התלמידים הישראלים שנכשלו בכל מבחני פיז"ה (במקצועות הקריאה, המתמטיקה והמדעים) ב-2012 היה הגבוה ביותר במערב…" וזה אחרי ש-23% מתלמידינו לא נבחנו, כי הם חרדים שאינם לומדים מקצועות ליבה. בשאר OECD לא נבחנים עד 5%.
"כבר קרוב לשני עשורים שתלמידי ישראל מדורגים במקום 40, בקירוב, בהישגיהם במבחן פיז"ה… " [פורסם ב-08/11/2017 על תוצאות PISA של 2015].

בעשור האחרון הוכפל תקציב החינוך בישראל, אך ב-2016-2015 הציגו התלמידים בישראל שיפור זניח של 13 נקודות בלבד במדעים ו-28 נקודות במתמטיקה (בסולם של 800-200 נקודות).
"כשניים מתוך כל חמישה תלמידים ישראלים נמצאים מתחת לרמת המינימום של OECD מבחינת יכולתם לתכנן מראש או להגדיר מטרות משנה. שיעור זה הוא יותר מפי שניים מאשר בכל אחת ממדינות 7G[ע'44]. קיים קשר חיובי חזק בין יכולת לתכנן קדימה לחוסר ידע בתחומי הליבה [ע'45]. "…מדובר בתמהיל שעלול להפוך לנפיץ כשיהפכו למבוגרים… חוסר היכולת להבדיל בין מקור בעיה בפועל לבין מקור כביכול, לפי מראית עין, עלול להוביל להחלטות דמוקרטיות שאינן תורמות להתמודדות עם הבעיות המקוריות – ואף עלולות להחמיר את המצב על-ידי יצירת בעיות חדשות, ואולי גדולות יותר":לא יכולים לתכנן

 

 

 

 

 

 

 

 

 4) באין כסף, אנו מפגרים גם בהכשרת עובדינו המבוגרים:

והפיגור רק מחמיר עם הזמן:לא משקיעים בהכשרה

והפיגור רק מחמיר עם הזמן:

פיגור מחמרים עם הזמן

5) "בקרב מדינות ה-OECD מתברגת ישראל באופן עקבי במקומות האחרונים מבין המדינות המפותחות בשורה של מדדים, שמהווים למעשה מעין תמונת מראה לפערים הגדולים בין קבוצה קטנה של ישראלים שמקיימת את ענף הייטק, ביו-טק והחוקרים באקדמיה שנמצאים בחזית של המדע העולמי, לבין חלק גדול מאוד מהאוכלוסייה שאין לו הכישורים להשתלב במאה ה-21. המיקום של ישראל לא צריך להפתיע. מכיוון והמשק הישראלי ממוקם שוב ושוב במדדי אי-השיוויון ושיעורי העוני יחד עם צ'ילה וטורקיה בתחתית המדינות המפותחות. כאשר אין לבוגר היכולת לפתור בעיות מתמטיות פשוטות יחסית ואין לו היכולת להבין טקסטים מעט מורכבים, אז גם יכולת הפרנסה שלו היא מוגבלת מאוד ומכאן שמהר מאוד הוא יכול להתדרדר מתחת לקו העוני או להתפרנס לא רחוק ממנו.":

כישורי בוגרים ירודים

6) בנק ישראל: לישראלי אין הכישורים להיות עובד טוב יותר. התוצר לשעת עבודה אצלנו כ-35$ לעומת 46.7$ ב-OECD.

7) בישראל שיעור גיל העבודה באוכלוסייה (בני 64-16) הוא 61.55% – הנמוך ב-OECD (בפועל – נמוך יותר, כי 48% מבני 21-18 משרתים בצבא), וילדים (בני 15-0) הם 28.2% – ז"א 2.18 עובדים לילד. ב-OECD: 66.35% עובדים, 18.4% ילדים, ז"א
3.6 עובדים לילד. אם שיעור הילדים אצלנו היה כמו ב-OECD, היינו מגיעים ל-3.88 עובדים לכל ילד – פי-1.78 ממה שעכשיו.

8) סיבות פיגור ישראל לעומת OECD : התוצר לעובד – נמוך, שיעור העובדים באוכלוסייה – נמוך, שיעור הילדים – גבוה. לכן ילדינו מקבלים מעט מדי חינוך, והמבוגרים, שלרובם כישורי עבודה ירודים, מקבלים מעט מדי הכשרה מקצועית.

9)מיצ"ב (כיתות ה' ו-ח') הוא מבחן פנים-ישראלי. משרד החינוך: "לאורך השנים נמצאו פערים ניכרים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי" [ע' 15-10]. גם בשנת אחרונה, התשע"ז, ראינו שהפערים אינם נסגרים.
אצלנו ההוצאות הפרטיות לחינוך גבוהות ביחס ל-OECD, וכך גם הפערים הכלכליים. לכן רק האמידים מסוגלים לתת לילדיהם את מה שהמדינה לא יכולה: שיעורים פרטיים, מגורים באזור בתי-ספר טובים. כך מתרחבים עוד יותר הפערים בהישגי התלמידים. לישראל אין כסף לסגירת הפערים בהשקעה לתלמיד. "רבים מתלמידי התיכון בפריפריה העמוקה רעביםהמורים בבתי הספר של רשת אורט נתקלים ביותר ויותר בני נוער שבאים לבתי הספר כשהם סובלים מרעב… ברור שהישגיהם נמוכים ביותר":

פערים בכיתה ח

10) גם ב-PISA, המבחן הבינלאומי, אנו בין הגרועים בעולם. מדאיג שהפערים בתוך ישראל אינם מצטמצמים בין מבחן למבחן: "הפערים בין הישגי התלמידים בישראל הם הגבוהים מבין מדינות OECD, וקיים קשר משמעותי בין רקע כלכלי־חברתי לציון נכשל במבחנים." [פורסם ב-11.02.2016 על PISA 2012]. "כבר קרוב לשני עשורים שתלמידי ישראל מדורגים >…< במקום הראשון בעומקם של הפערים במבחן בין תלמידים חזקים לתלמידים חלשים." [פורסם ב-08.11.2017 על תוצאות PISA 2015]. הפער קיים לא כי החזקים משתפרים (הם בשליש התחתון של החזקים ב-OECD) [ע'46], אלא כי החלשים לא מתרוממים מתחתית OECD גם בלי שהחרדים נבחנים [ע'43]:

שיעור הנכשלים

11) השכלה גבוהה: "ב-40 השנים האחרונות ירד מספר חברי הסגל הבכיר, המרצים והחוקרים באוניברסיטאות, ב-60% מבחינת שיעורם באוכלוסייה, וההוצאה הלאומית לסטודנט ירדה משמעותית בנוסף, ב-1980–2014 ההוצאה הלאומית לסטודנט ירדה כמעט בחצי במונחים ריאליים: מ-115 ל-60 אלף שקל בשנה. ב-1999 היה חבר סגל בכיר אחד לכל 7.2 סטודנטים לתארים מתקדמים, ואילו ב-2014 – אחד לכל 10.6 סטודנטים". באין כסף לתקנים, אנו מכשירים סטודנטים לתואר שלישי ואיננו מצליחים לקלוט אותם בתפקידי מחקר והוראה בארץ לאחר פוסט-דוקטורט בחו"ל. רבים ממקבלי התואר השלישי ממוסדות ישראלים חיים כיום בחו"ל: מתמטיקה – 24.1%, מדעי המחשב – כ-19%, הנדסת חומרים – כ-18.5% והנדסת אווירונאוטיקה וחלל – כ-17%. כך גם כ-15.5% עם תואר שני במתמטיקה ו-כ-15% – במדעי המחשב. מגמת העזיבה ממש מדאיגה:

אקדמאים עוזבים

12) כשהחזקים עוזבים, יורדת הרמה הממוצעת של העובדים בארץ, ועמה יורד התוצר לנפש.

מכפיל חולשה נוסף: העניים מולידים יותר מהעשירים
גם אם פריון העבודה שלנו יעלה לממוצע OECD, כל ילד יקבל פחות, כי שיעור העובדים אצלנו נמוך, ושיעור הילדים – גבוה. גורם נוסף שמחמיר את מצבנו לעומת ה-OECD: בעוד ששם הילודה כמעט ואינה משתנה בין עשירוני ההכנסה, אצלנו, ככול שהורים עניים יותר, כך הם מולידים יותר. לכן אצלנו גבוה יותר שיעור הילדים הגדלים במשפחות שאינן מסוגלות לשפר את חינוך ילדיהן. ילודה גבוהה במשפחות עניות מעלה את שיעור התלמידים החלשים שגדלים להיות עובדים לא מיומנים, וכך עולה הפיגור הכלכלי ביחס למדינות מפותחות. מדוע העניים מולידים הרבה? כי אנו מבטיחים רמת קיום סבירה לכל נולד, ויש הורים שעל סמך הבטחה זו מולידים ומולידים… ריבוי הצאצאים חשוב להם מרמת חייהם. הריבוי מוסיף למשפחה כבוד, ולמגזר שלה – כוח אלקטורלי.

                                   איך נעצור את ההתדרדרות אל העולם השלישי?
כלכלן אקדמי ידוע אמר: פערי החינוך דוחפים את ישראל לעולם שלישי, ו"משק עולם שלישי אינו יכול להחזיק צבא של עולם ראשון". כרבים מעמיתיו, הוא מבכה את גורלנו – ובכך מסתפק. בעולמו, שיח הילודה הוא חטא, והצעה לרסנהּ – פשע. לעומתו אני, חופשי מכבלי פוליטיקה אקדמית ומתקינות פוליטית, מעז לומר: לא נציל את החינוך, המשק והציונות בלי שנקטין ילודה. נקטין אותה רק אם נפסיק לסבסד מעל 2 ילדים לזוג. מי שיוליד יותר, ישלם מכיסו על חינוכם, טיפולם הרפואי וכד'. הגבלת הסבסוד לא תחול על הילדים שכבר נולדו. ככול שנדחה את הפסקת הסבסוד, כך נתקשה להעבירה בכנסת שבה מתחזקות המפלגות האנטי-ציוניות.

מישה שאולי, פעיל חברתי 2kids.org.il@gmail.com

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s