ילודה מופרזת מדרדרת אותנו אל העולם השלישי

את דו"ח שתראו בהמשך הכנתי בעקבות פרסום ב-2017 של דו"חות OECD על המצב הירוד של החינוך בישראל. אבל רק עיתונאי אחד, ליאור דטל ב-THE MARKER, רמז על סיבת צרותינו: ישראל מובילה בפער רב את הילודה ב-OECD. ולמרות שאנו מקדישים לילדינו שיעור גבוה יותר מהתקציב לעומת OECD, הכסף מתחלק בין פיות – ומוחות – רבים בהרבה באופן יחסי.

בקיץ 2017, בעקבות פרסומים ב-THE MARKER על פיגורנו בהשכלה ובפריון העבודה, שלחתי לעיתון את מאמרי שכותרתו "ישראל מובילה בילודה – אל העולם השלישי" .כתבתי שהילודה המופרזת היא זו שגורמת לנו פיגור הולך ומחמיר, ושנישאר מדינת העולם הראשון רק עם הילודה תקטן. מאמרי נדחה בנימוק "לא מחדש".

ביקשתי מבני-סמכא לחוות דעה על הממצאים והמסקנות. פרופסור (אמריטוס) לכלכלת-מקרו כתב שמאמרי "חשוב דווקא משום שהוא מרכז נתונים שישפיעו מאד על עתידה של ישראל בטווח הארוך. בייחוד התרשמתי מזה שלא הסתפקת בקטעי עיתונות, אלא גם הפנת לנתוני המקור של ארגון ה-OECD." אחרי שקבל על שלא התייחסתי לקיצבות ילדים ולפערי ילודה בין מגזרים (נושאים אלה חרגו, לדעתי, ממטרת המאמר), כך סיים הפרופסור: "מקריאת המסמך וגם משיחתנו הטלפונית התרשמתי שאתה מתמקד בסוגיה מאד חשובה לעתיד המדינה, ושאתה משמיע את קולך ברבים. גם נביאי ישראל עשו כן, בלא שזכו לתמיכה מהממסד או מהציבור. אז אל תתייאש והמשך בדרכך זו. בברכה" הפרופסור ביקש שלא אנקוב בשמו.

מעודד מדברי הפרופסור, פניתי לפרשן כלכלי בכיר (גם את שמו לא אציין) וביקשתי שיתמוך בקידום הרעיון. זאת, כתבתי, אם תמיכתו בי לא תסכן את פרנסתו. הפרשן השיב: "נדמה לי שאתה מבהיר מדוע זה חשוב ודחוף, ומספק נתונים. כעת נותר לך רק למצוא בני ברית. העיסוק בילודה לא יסכן את פרנסתי. אבל כבן למשפחה בת 5 ילידם שכולם עובדים קשה ומתפרנסים ומשלמים מיסים ועשו שירות צבאי – אני לא מתחבר לקמפיין המוצע. בהצלחה".

שני מומחים לא מצאו שגיאות במאמרי, והחלטתי להרחיבו ולהעמידו לשיפוטכם.

אתחיל בתזרים תמציתי של השפעת החינוך על כלכלת ישראל. בהמשך אבאר את כל הסעיפים (למעט הסעיפים 8 ו-12 המובנים מאליהם) בעזרת קישורים למקורות (כחולים עם קו תחתון), ציטוטים (נטויים) ,וגראפים. ההדגשותשלי.

 לעומת OECD

בתוך ישראל

                      הבהרות ומקורות לתזרים ההתדרדרות (לפי הסעיפים דלעיל)

1)ממוצע הלידות לאישה בישראל הוא 3.1 וב-OECD הממוצע הוא 1.7 . לכן בישראל בני נוער (15-0) הם 28.2% מהאוכלוסייה, ב-OECD – רק 18.4%.

2) לילד במעון (גיל 2-0) אנו נותנים רק 33.6% ממה שילד כזה ב-OECD מקבל, ולילד בגן (גיל 5-3) – 53.8% בהתאם."מחקרים מצביעים על קשר הדוק בין איכות החינוך בגיל הרך להצלחה בהמשך החיים. גם מבחני פיז"ה של OECD מצאו קשר בין הלימודים במסגרות בגיל הרך לבין ההישגים בגיל 15. בשנים הראשונות בחיים נרכשים היסודות לרכישת כישורי חיים, לאיכות חיים וללמידה״, נכתב בדו"ח. ״החינוך בגיל הרך יכול לשפר את היכולות הקוגניטיביות וההתפתחותיות, הרגשיות והחברתיות ולסייע לפתח תשתית ללמידה, לשפר את ההישגים החינוכיים, לצמצם את העוני ולשפר את המוביליות בחברה".

השקעה לתלמיד בגיל הרך ובבית-ספר יסודי (ישראל – באדום):

Education spending in US dollars/student, 2016 or latest available 
PER STUDENT 2016

שימו לב להשקעה בגיל הרך: אצלנו היא במקום השלישי מלמטה. אבל דווקא בגיל זה יעילות ההשקעה היא הגבוהה ביותר:
Heckman ROI education by age
אולי אנחנו מתקמצנים על ילדינו? נהפוך הוא: שיעור התמ"ג שאנו מקדישים להם הוא מעל הממוצע של OECD (ישראל – באדום):
Per cent of GDP3) "18.5% מתלמידי ישראל נכשלו ברמה הבסיסית במתמטיקה, קריאה ומדעים ב-2012, בעוד הממוצע העולמי של הנכשלים היה 11.6%OECD: "ליכולות גרועות בבתי הספר יש השלכות ארוכות טווח, והן מסכנות את הצמיחה הכלכלית במדינה <…> שיעור התלמידים הישראלים שנכשלו בכל מבחני פיז"ה (במקצועות הקריאה, המתמטיקה והמדעים) ב-2012 היה הגבוה ביותר במערב…" וזה אחרי ש-23% מתלמידינו לא נבחנו, כי הם חרדים שאינם לומדים מקצועות ליבה. בשאר OECD לא נבחנים עד 5%. לו היו גם החרדים נבחנים, הציון הממוצע שלנו היה יורד עוד.
"כבר קרוב לשני עשורים שתלמידי ישראל מדורגים במקום 40, בקירוב, בהישגיהם במבחן פיז"ה… " [פורסם ב-08/11/2017 על תוצאות PISA של 2015].

בעשור האחרון הוכפל תקציב החינוך בישראל, אך ב-2016-2015 הציגו התלמידים בישראל שיפור זניח של 13 נקודות בלבד במדעים ו-28 נקודות במתמטיקה (בסולם של 800-200 נקודות).
"כשניים מתוך כל חמישה תלמידים ישראלים נמצאים מתחת לרמת המינימום של OECD מבחינת יכולתם לתכנן מראש או להגדיר מטרות משנה. שיעור זה הוא יותר מפי שניים מאשר בכל אחת ממדינות 7G[ע'44]. קיים קשר חיובי חזק בין יכולת לתכנן קדימה לחוסר ידע בתחומי הליבה [ע'45]. "…מדובר בתמהיל שעלול להפוך לנפיץ כשיהפכו למבוגרים… חוסר היכולת להבדיל בין מקור בעיה בפועל לבין מקור כביכול, לפי מראית עין, עלול להוביל להחלטות דמוקרטיות שאינן תורמות להתמודדות עם הבעיות המקוריות – ואף עלולות להחמיר את המצב על-ידי יצירת בעיות חדשות, ואולי גדולות יותר":

תלמידים לא מסוגלים לתכנן

 4) אנו מפגרים גם בהכשרת עובדינו המבוגרים:

לא משקיעים בהכשרת עובדים

והפיגור רק מחמיר עם הזמן:

משקיעים פחות בהכשרה

5) "בקרב מדינות ה-OECD מתברגת ישראל באופן עקבי במקומות האחרונים מבין המדינות המפותחות בשורה של מדדים, שמהווים למעשה מעין תמונת מראה לפערים הגדולים בין קבוצה קטנה של ישראלים שמקיימת את ענף הייטק, ביו-טק והחוקרים באקדמיה שנמצאים בחזית של המדע העולמי, לבין חלק גדול מאוד מהאוכלוסייה שאין לו הכישורים להשתלב במאה ה-21. המיקום של ישראל לא צריך להפתיע. מכיוון והמשק הישראלי ממוקם שוב ושוב במדדי אי-השיוויון ושיעורי העוני יחד עם צ'ילה וטורקיה בתחתית המדינות המפותחות. כאשר אין לבוגר היכולת לפתור בעיות מתמטיות פשוטות יחסית ואין לו היכולת להבין טקסטים מעט מורכבים, אז גם יכולת הפרנסה שלו היא מוגבלת מאוד ומכאן שמהר מאוד הוא יכול להתדרדר מתחת לקו העוני או להתפרנס לא רחוק ממנו.כך אנו נראים בהשוואה למדינות מפותחות:

בתחתית מיומנויות מבוגרים

6) בנק ישראל: לישראלים אין הכישורים להיות עובדים טובים יותר. התוצר לשעת עבודה אצלנו כ-35$ לעומת 46.7$ ב-OECD.

7) בישראל שיעור גילי העבודה באוכלוסייה (בני 64-16) הוא 61.55% – הנמוך ב-OECD (בפועל – נמוך יותר, כי 48% מבני 21-18 משרתים בצבא), וילדים (בני 15-0) הם 28.2% (הגבוה ב-OECD), ז"א 2.18 עובדים לילד. ב-OECD, גילי עבודה הם 66.35% באכלוסייה, ילדים הם 18.4%, ז"א 3.6 עובדים לילד. אם שיעור הילדים אצלנו היה כמו ב-OECD, היינו מגיעים ל-3.88 עובדים לכל ילד – פי-1.78 ממה שעכשיו.

8) סיבות פיגור ישראל לעומת OECD : התוצר לעובד – נמוך, שיעור העובדים באוכלוסייה – נמוך, שיעור הילדים – גבוה. לכן ילדינו מקבלים מעט מדי חינוך, והמבוגרים, שלרובם כישורי עבודה ירודים, מקבלים מעט מדי הכשרה מקצועית.

9)מיצ"ב (כיתות ה' ו-ח') הוא מבחן פנים-ישראלי. משרד החינוך: "לאורך השנים נמצאו פערים ניכרים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי" [ע' 15-10]. גם בשנת אחרונה, התשע"ז, ראינו שהפערים אינם נסגרים.
אצלנו ההוצאות הפרטיות לחינוך גבוהות ביחס ל-OECD, וכך גם הפערים הכלכליים. לכן רק האמידים מסוגלים לתת לילדיהם את מה שהמדינה לא יכולה: שיעורים פרטיים, חוגי העשרה, מגורים באזור בתי-ספר טובים. כך מתרחבים עוד יותר הפערים בהישגי התלמידים. לישראל אין כסף לסגירת הפערים בהשקעה לתלמיד. "רבים מתלמידי התיכון בפריפריה העמוקה רעביםהמורים בבתי הספר של רשת אורט נתקלים ביותר ויותר בני נוער שבאים לבתי הספר כשהם סובלים מרעב… ברור שהישגיהם נמוכים ביותר":

לא נסגרים פערים בין ילדים עשירים לעניים10) גם ב-PISA, המבחן הבינלאומי, אנו בין הגרועים בעולם. מדאיג שהפערים בתוך ישראל אינם מצטמצמים בין מבחן למבחן. על מבחני PISA של 2012"הפערים בין הישגי התלמידים בישראל הם הגבוהים מבין מדינות OECD, וקיים קשר משמעותי בין רקע כלכלי־חברתי לציון נכשל במבחנים. על מבחני PISA של 2015: "כבר קרוב לשני עשורים שתלמידי ישראל מדורגים >…< במקום הראשון בעומקם של הפערים במבחן בין תלמידים חזקים לתלמידים חלשיםהפער קיים לא כי החזקים משתפרים (הם בשליש התחתון של החזקים ב-OECD) [ע'46], אלא כי החלשים לא מתרוממים מתחתית OECD גם בלי שהחרדים נבחנים [ע'43]:

רק אחרי קטאר

11) השכלה גבוהה: "ב-40 השנים האחרונות ירד מספר חברי הסגל הבכיר, המרצים והחוקרים באוניברסיטאות, ב-60% מבחינת שיעורם באוכלוסייה, וההוצאה הלאומית לסטודנט ירדה משמעותית בנוסף, ב-1980–2014 ההוצאה הלאומית לסטודנט ירדה כמעט בחצי במונחים ריאליים: מ-115 ל-60 אלף שקל בשנה. ב-1999 היה חבר סגל בכיר אחד לכל 7.2 סטודנטים לתארים מתקדמים, ואילו ב-2014 – אחד לכל 10.6 סטודנטים". באין כסף לתקנים, אנו מכשירים סטודנטים לתואר שלישי ואיננו מצליחים לקלוט אותם בתפקידי מחקר והוראה בארץ לאחר פוסט-דוקטורט בחו"ל. רבים ממקבלי התואר השלישי ממוסדות ישראליים חיים כיום בחו"ל: מתמטיקה – 24.1%, מדעי המחשב – כ-19%, הנדסת חומרים – כ-18.5% והנדסת אווירונאוטיקה וחלל – כ-17%. כך גם כ-15.5% בעלי תואר שני במתמטיקה ו-כ-15% – במדעי המחשב. מגמת העזיבה ממש מדאיגה (הגרף שכאן, המעודכן ל-2017, ישנו רק בדפוס ואיננו באתר העיתון):

אחוז אקדמאים בחול

"לפני כמה שנים ערכה האקדמיה הישראלית למדעים סקר מקיף בקרב חוקרים ישראלים בחו"ל, ומצאה כי הגורם המשמעותי המונע מהם לחזור לישראל היה דווקא תנאי המחקר שעמדו לרשותם בארץ…". ואלה הכספים שאנו מקדישים למחקר מדעי:

תקציב מחקר לנפש

12) כשהחזקים עוזבים, יורדת הרמה הממוצעת של העובדים בארץ, ועמה יורד התוצר לנפש.

                            מכפיל חולשה נוסף: העניים מולידים יותר מהעשירים
גם אם פריון העבודה שלנו יעלה לממוצע OECD, כל אחד מילדינו יקבל פחות מחברו ב-OECD, כי שיעור העובדים אצלנו נמוך, ושיעור הילדים – גבוה. יש גורם נוסף שמחמיר את מצבנו לעומת ה-OECD: בעוד ששם שיעורי הילודה כמעט ואינה משתנה בין עשירים לעניים, אצלנו – ככול שהורים עניים יותר, כך הם מולידים יותר. לכן אצלנו גבוה יותר שיעור הילדים הגדלים במשפחות שאינן מסוגלות לשפר בכספם הפרטי את חינוך ילדיהן (שיעורי-עזר, חוגים, תנאי מגורים). ילודה גבוהה במשפחות עניות מעלה את שיעור התלמידים החלשים שגדלים להיות עובדים לא מיומנים, וכך עולה הפיגור הכלכלי ביחס למדינות מפותחות.

מדוע העניים מולידים הרבה? כי אנו, משלמי המסים, מבטיחים – ומספקים – לכל נולד רמת קיום סבירה (בריאות, חינוך, תזונה). לכן יש הורים שמסתמכים עלינו – ומולידים, ומולידים… ריבוי הצאצאים, החשוב להם מרמת חייהם, מוסיף למשפחה כבוד, ולמגזר שלה – כוח אלקטוראלי.

                                   איך נעצור את ההתדרדרות אל העולם השלישי?
פרופסור ישראלי ידוע אמר שפערי החינוך דוחפים את ישראל לעולם השלישי, ומשק עולם שלישי אינו יכול להחזיק צבא של עולם ראשון. כרבים מעמיתיו, פרופסור זה מבכה את גורלנו – ובכך מסתפק. בעולמו, שיח הילודה הוא חטא, והצעה להוליד פחות – פשע. לעומתו אני, חופשי מכללי האקדמיה ומתקינות פוליטית, מעז לומר: לא נציל את החינוך, את המשק ואת הציונות בלי שנקטין ילודה. נקטין אותה רק אם נפסיק לסבסד הולדה מעל 2 צאצאים למשפחה. החוק יאלץ הורים לתכנן משפחה בידיעה, שאם יוסיפו אחאים ל-2 או יותר הקיימים, ישלמו מכיסם על בריאות, חינוך וכד' של ילדים נוספים כ-2,300 ש"ח לחודש ממוצע משך 18 שנה. חשוב: הגבלת הסבסוד לא תחול על הילדים שכבר נולדו. ככול שנעכב את הגבלת הסבסוד, כך נתקשה להעבירה בכנסת שבה מתחזקות המפלגות שמצביעיהם מתאפיינים בריבוי ילדים.

המקורות (לפי סדר הופעתם בדו"ח):
https://2kids.org.il/2018/09/15/excessive-tfr-leads-to-3-rd-world
https://data.oecd.org/pop/young-population.htm#indicator-chart
https://www.themarker.com/news/education/1.4191501
https://data.oecd.org/eduresource/education-spending.htm#indicator-chart
https://www.themarker.com/news/education/1.2848447
https://www.themarker.com/news/education/1.4585261
https://www.themarker.com/markerweek/1.4404959
http://shoresh.institute/ShoreshHandbook2017-2018Hebrew.pdf , ע' 44, 45
https://www.themarker.com/markerweek/1.4511179
https://www.themarker.com/news/education/1.3122508
https://www.themarker.com/news/macro/1.4039460
https://www.themarker.com/technation/1.4526513
https://data.oecd.org/pop/young-population.htm#indicator-chart
http://go.ynet.co.il/pic/news/Takzir_Meitzav_2017.pdf
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5049756,00.html
https://www.themarker.com/opinion/1.4790523
https://www.themarker.com/news/education/1.2848447
https://www.themarker.com/news/education/1.4585261
http://shoresh.institute/ShoreshHandbook2017-2018Hebrew.pdf, ע' 43, 46
https://www.themarker.com/news/education/1.4526610
https://www.haaretz.co.il/1.4260497 (הגרף שכאן, המעודכן ל-2017, ישנו רק בדפוס ואיננו באתר העיתון)
https://www.themarker.com/news/education/.premium-1.6566134
https://www.themarker.com/news/1.2611599
https://2kids.org.il/law-text
https://2kids.org.il/what-is-the-cost   

נ"ב:
ב-2017 דחה THE MARKER את מאמרי בנימוק "לא מחדש". הופתעתי ושמחתי. הופעתי, כי לא ידועים לי פרסומים על סכנות הילודה המופרזת לעתידנו הכלכלי. שמחתי, כי לא פסלו את מאמרי עקב היותו "שגוי".

מדוע אני מחזר דווקא אחרי כלכלנים מקצועיים, כדי שיבדקו את תחזיתי הקודרת? הרי לקריאה ביקורתית של מאמרי מספיקה ידיעת חשבון פשוט, כזה שלומדים בכיתה ה'! את התשובה תמצאו בדברי איש אקדמיה, לא כלכן: "הנתונים שלך אמינים, התהליכים מאומתים אמפירית, אבל בלי מחקר אקדמי אי-אפשר לאמץ את מסקנותיך". במלים אחרות: מה שנראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז, ומגעגע כמו ברווז – ייקרא "ברווז" רק אם פרסום אקדמי מבוקר עמיתים יקבע שזה "ברווז". ואם אקדמיה מתחמקת? "ברווז – יוק".

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s