סבסוד לילודה מופרזת פוגע בכולנו

ישראל גאה להימנות עם OECD, ז"א – עם מדינות מפותחות. אך זה כ-40 שנה תוצר לנפש אצלנו נמוך מזה של מובילות OECD, והפער מתרחב. התוצר לנפש קובע, כמה יכולה מדינה להקדיש לרווחת תושביה ולביטחונם, וכמה היא אטרקטיבית לעומת מדינות מפותחות אחרות.

רק בילודה אנו שיאני OECD: ישראלית ממוצעת יולדת במהלך חייה 3.2 ילדים, לעומת 1.7 של חברתה ב-OECD, כשבמקום השני שם – 2.2. לכן אצלנו שיעור הילדים, ז"א הנתמכים, גבוה, ושיעור הבוגרים – המפרנסים את הילדים – נמוך. אצלנו מספר המפרנסים נמוך, פריון עבודתם נמוך, לכן נמוכות הכנסות המדינה. התוצאה: למרות שאצלנו החינוך מתוקצת בשיעור גבוה יחסית ביחס לתוצר לאומי, הוא מתחלק בין ילדים רבים מאוד, ובכל ילד משקיעים מעט כסף לעומת חבריו ב-OECD. ציוני ילדינו נמוכים, והפערים בין תלמידים חזקים לחלשים – הגבוהים ב-OECD. כדברי פרופסור דן בן דוד, כלכלן: "פערי החינוך דוחפים את ישראל לעולם השלישי, ומשק עולם שלישי אינו יכול להחזיק צבא של עולם ראשון". כך ה"הובלה" בילודה מסכנת את עתיד מדינת ישראל.

מחד, לפיגור הכלכלי שלנו לעומת OECD מתלווה הפיגור בהשכלת תלמידינו, במיומנויות של עובדינו ובתפוקתם לשעת עבודה. מאידך, בתוך ישראל מתרחבים פערי הכנסה והשכלה. מבחינה סטטיסטית, כמה שיותר ילדים במשפחה – כך היא ענייה יותר, ילדיה מפגרים בלימודים, וכשיתבגרו – יהיו עובדים לא מיומנים וירוויחו מעט. מאחר ואצלנו, להבדיל מ-OECD, העניים מולידים יותר מהעשירים, עולה שיעור ילדים עניים – שיגדלו לתלמידים חלשים ולעובדים עם פריון עבודה נמוך – באוכלוסייה. תהליך זה מזין את עצמו, מרחיב את הפערים בתוך ישראל ומגדיל את פיגרנו אחרי OECD.

מדוע העניים מולידים הרבה? כי אנו, משלמי המסים, מבטיחים שכל נולד מקבל סבסוד ציבורי לשירותי בריאות, חינוך, ואף תזונה. לכן יש הורים הסומכים על כך שמשלמי המסים יפרנסו את ילדיהם– והורים אלה מולידים, ומולידים… זאת כי ריבוי צאצאים מוסיף למשפחה כבוד, ולמגזר שלה – כוח אלקטוראלי.

לא רק חינוך ילדינו נפגע. גם להכשרת עובדים מבוגרים אין לנו די כסף, ומערך ההשכלה הגבוהה סובל מתקצוב חסר. באין כסף למשרות בארץ, נשארים פוסט-דוקטורנטים בחו"ל, כי שם יכולים לעבוד במקצועם. כתוצאה, יורדת הרמה הממוצעת של העובדים הנשארים בארץ.

החינוך, הכלכלה והביטחון ימשיכו להתדרדר, אם הילודה לא תרד לרמת התחלופה, שהיא זוג ילדים לזוג הורים. הבה נפסיק לסבסד ילודה בכספי ציבור מעבר למספר זה. הגבלה דומה קיימת, למשל, בסבסוד ציבורי למים, שהם מצרך חיוני לחיי אדם. הסבסוד למים מוגבל ל-3.5 מ"ק לנפש בחודש. אין איסור לצרוך יותר, אך על הצריכה מעבר ל-3.5 מ"ק משלמים מחיר מלא.

ניסיון העבר מוכיח את יעילות שבהקטנת סבסוד הילודה: צמצום קצבות ילדים ב-2003 הוביל לירידה של כ-10% במגזרים מרובי ילדים. נזכור: קצבת ילדים היא פחות מ-10% מכלל הסבסוד הציבורי לילד, שהוא כ-2,400 ₪ לחודש עד הגיעו לגיל 18. לכן סביר שביטול של כל 2,400 ₪ יקטין את הילודה הרבה יותר. לפיכך מוצע לחוקק:

עיקרי חוק סבסוד הורות מקיימת

1. הגדרות:
א. אדם – אזרח ישראל או תושב-קבע בה.
ב. סבסוד – כסף ציבורי לחינוך, לבריאות, להנחות במסים, וכל תשלום שאדם מקבל בגין ילדיו.
ג. יחידת–סבסוד–  זכאות למחצית הסבסוד עבור הילד.
ד. היום הקובע–  עשרה חודשים אחרי פרסום חוק זה.
ה. ילד נוסף –  זה שביום הקובע להוריו כבר יש שני ילדים לפחות.

2. החוק אינו חל על הסבסוד הקיים לילדים שנולדו לפני היום הקובע.

3. החל ביום הקובע, יהיה אדם זכאי ליחידות-סבסוד עבור ילדיו העתידיים בהתאם למספר הילדים שיש לו ביום זה:
אין ילדים – זכאי ל-2 יחידות-סבסוד;
יש ילד אחד – זכאי ליחידת-סבסוד אחת;
יש שני ילדים או יותר – אינו זכאי לסבסוד.

4.ילד אשר יוולד אחרי היום הקובע יקבל סבסוד לפי מספר יחידות–סבסוד שהוריו זכאים להן.

5. עבור ביטוח הבריאות של הילד הנוסף ישלמו הוריו לפי תעריף מפוקח.

6. שירותי חינוך להילד הנוסף יוצעו להוריו במחירים מפוקחים.

7. את זכותו העתידית ליחידות–סבסוד, אחת או שתיים, רשאי אדם להעביר לאדם אחר.

8. מניעת הריון והפסקתו ימומנו על-ידי המדינה.

אתם מוזמנים לשאלות ותשובות על החוק המוצע.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s