סבסוד לילודה מופרזת פוגע בכולנו

ישראל גאה להימנות עם OECD, ז"א – עם מדינות מפותחות. אך זה כ-40 שנה תוצר לנפש אצלנו נמוך מזה של מובילות OECD, והפער מתרחב. התוצר לנפש קובע, כמה יכולה מדינה להקדיש לרווחת תושביה ולביטחונם, וכמה היא אטרקטיבית לעומת מדינות מפותחות אחרות.

רק בילודה אנו שיאני OECD: ישראלית ממוצעת יולדת במהלך חייה 3.2 ילדים, לעומת 1.7 של חברתה ב-OECD, כשבמקום השני שם – 2.2. לכן באוכלוסייתנו שיעור הילדים גבוה, ושיעור הבוגרים – המפרנסים את הילדים – נמוך. בנוסף, פריון עבודתם אצלנו נמוך, לכן נמוכות הכנסות המדינה. התוצאה: למרות שאצלנו החינוך מתוקצב בשיעור גבוה יחסית ביחס לתוצר, ההכסף מתחלק בין ילדים רבים יותר, והשקעה לילד – כמחצית לעומת חברו ב-OECD. ציוני ילדינו נמוכים, והפער בין תלמידים חזקים לחלשים – הגבוה ב-OECD. כדברי פרופסור דן בן דוד, כלכלן: "פערי החינוך דוחפים את ישראל לעולם השלישי, ומשק עולם שלישי אינו יכול להחזיק צבא של עולם ראשון". כך ה"הובלה" בילודה מסכנת את עתידנו.

כאמור, לפיגור הכלכלי שלנו לעומת OECD מתלווה הפיגור בהשכלת תלמידינו, במיומנויות של עובדינו ובפריון עבודתם. ובתוך ישראל מתרחבים פערי הכנסה והשכלה. סטטיסטית, כמה שיותר ילדים במשפחה – כך היא ענייה יותר, ילדיה מפגרים בלימודים, וכשיתבגרו – יהיו עובדים לא מיומנים וירוויחו מעט. מאחר ואצלנו, להבדיל מ-OECD, העניים מולידים יותר מהעשירים, ממשיך לעלות שיעור ילדים עניים שיגדלו לתלמידים חלשים ולעובדים עם פריון עבודה נמוך. התהליך זה מזין את עצמו.

מדוע העניים מולידים הרבה? כי אנו מבטיחים שכל נולד מקבל סבסוד ציבורי לבריאות, חינוך, ותזונה. הורים הסומכים על כך שהציבור יפרנס את ילדיהם, מולידים, ומולידים… הרי ריבוי צאצאים מוסיף למשפחה כבוד, ולמגזר שלה – כוח אלקטוראלי!

אנו מפגרים בכשרת עובדים מבוגרים ובסבסוד ההשכלה הגבוהה. באין כסף למשרות בארץ, עולה דרך קבע שיעור הפוסט-דוקטורנטים הנשארים בחו"ל. כתוצאה, יורדת הרמה הממוצעת של העובדים הנשארים בארץ.

החינוך, הכלכלה והביטחון ימשיכו להתדרדר, אם הילודה לא תרד לרמת התחלופה, שהיא זוג ילדים לזוג הורים. יש להפסיק לסבסד ילודה בכספי ציבור מעבר למספר זה. הרי מים, שגם הם מצרך חיוני, מסובסדים עד 3.5 מ"ק לנפש בחודש. אין איסור לצרוך יותר, אך על הצריכה מעבר ל-3.5 מ"ק משלמים מחיר מלא.

ניסיון העבר מוכיח שהקטנת הסבסוד מקטין הילודה: צמצום קצבות ילדים ב-2003 הוביל לירידה מעל 10% במגזרים מרובי ילדים. מאחר וקצבת ילדים היא פחות מ-10% מכלל הסבסוד הציבורי לילד, שהוא כ-2,400 ₪ לחודש, סביר שביטול של כל 2,400 ₪ יקטין את הילודה הרבה יותר. לפיכך מוצע לחוקק:

עיקרי חוק סבסוד הורות מקיימת

1. הגדרות:
א. אדם – אזרח ישראל או תושב-קבע בה.
ב. סבסוד – כסף ציבורי לחינוך, לבריאות, להנחות במסים, וכל תשלום שאדם מקבל בגין ילדיו.
ג. יחידת–סבסוד–  זכאות למחצית הסבסוד עבור הילד.
ד. היום הקובע–  עשרה חודשים אחרי פרסום חוק זה.
ה. ילד נוסף –  זה שביום הקובע להוריו כבר יש שני ילדים לפחות.

2. החוק אינו חל על הסבסוד הקיים לילדים שנולדו לפני היום הקובע.

3. החל ביום הקובע, יהיה אדם זכאי ליחידות-סבסוד עבור ילדיו העתידיים בהתאם למספר הילדים שיש לו ביום זה:
אין ילדים – זכאי ל-2 יחידות-סבסוד;
יש ילד אחד – זכאי ליחידת-סבסוד אחת;
יש שני ילדים או יותר – אינו זכאי לסבסוד.

4.ילד אשר יוולד אחרי היום הקובע יקבל סבסוד לפי מספר יחידות–סבסוד שהוריו זכאים להן.

5. עבור ביטוח הבריאות של הילד הנוסף ישלמו הוריו לפי תעריף מפוקח.

6. שירותי חינוך להילד הנוסף יוצעו להוריו במחירים מפוקחים.

7. את זכותו העתידית ליחידות–סבסוד, אחת או שתיים, רשאי אדם להעביר לאדם אחר.

8. מניעת הריון והפסקתו ימומנו על-ידי המדינה.

אתם מוזמנים לשאלות ותשובות על החוק המוצע.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s