למה התכוון הפרופסור טרכטנברג ב-18.11.2018?

בכנס של הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה (18.11.2018, אוניברסיטת ת"א) הדובר המרכזי היה הפרופסור מנואל טרכטנברג: "ישראל 2050 – אתגרי יסוד בפני הכלכלה והחברה בישראל". הוא הרצה 28 דקות, דוברים אחרים – לא יותר מ-9 דקות.
טרכטנברג הציג נתונים שידועים, לדעתי, לכל מי שחוקר ילודה. ציפיתי לשמוע, כיצד הוא מפרש נתונים אלה ומה מציע לעשות. במהלך ההרצאה לא הצלחתי להבין זאת. גם צפייה חוזרת באתר הפורום (סרטון 8 מהסוף) לא עזרה.

לכן תמללתי את הקטעים שבהם מביע טרכטנברג את עמדתו. פסחתי על מה שידוע לכול, ציינתי את הזמן מתחילת ההרצאה, הוספתי את הערותיי באדום, ובסוף – את דעתי על ההרצאה. ההדגשות – שלי.
אם ישנה פרשנות אחרת לדברי הפרופסור טרכטנברג – אשמח לדון בה.
= = = = = = = = = = = = = =
5:00. הגידול באחד המשאבים קריטיים – אוכלוסייה – ממריץ את הצמיחה הכלכלית, זה מביא את העלייה ברמת החיים [לא נכון: לשמירה על אותה רמת חיים (לדרוך במקום") חייבים מדי שנה להעלות את התמ"ג לא רק באחוז גידול האוכלוסייה, אלא גם להוסיף 2% לחידוש תשתיות], זה מעודד, בתנאים מסוימים, את הגדלת האוכלוסייה [וחוזר חלילה – בניגוד למטרת הפורום שלנו].

12:50. גידול האוכלוסייה כשלעצמו אינו דבר רע. שיעור פריון משמעותי מעל replacement rate אינו דבר רע. הוא סימפטום של חברה בריאה, של חוסן, של חוזק המשפחה, חוסן הקהילה, של אופטימיות [וגם של בוּרוּת  ואנוכיות -ראו Tragedy of the Commons]. אם אתה עושה ילדים – ואני לא מדבר על אוכלוסיות שוליות [שוליות? בקרוב יהיו למחצית האוכלוסייה!]לי יש 4 נכדים, ברוך השם,  ויד נטויה… לא צריך לספר לכם, מי הבנות שלי [יש לו 3], וזה אומר משהו על ההסתכלות שלהן אל העתיד. וגם משק שמתבסס על חדשנות, על יצירתיות – הוא ניזון על אנשים צעירים, על דחף [וגם גורם לאבטלה ולמשבר דיור].
15:30. מדינה מעודדת ילודה, אך לא מספקת תנאים לכך [אם אין כסף לספק תנאים, מדוע שהמדינה לא תפסיק לעודד?]. ב-1985 החלה הקטנת חלקה של המדינה במימון השירותים. מטילים זאת על האוכלוסייה, על ההורים [80% ממשקי-בית צורכים יותר מסים מאשר משלמים אותם].
17:30. מאז המחאה החברתית הובלתי מאבק לגני ילדים חינם בגיל 4-3. אבל צריך לממן גם בגילים נמוכים יותר [על מה לוותר, כדי לממן מסגרות לגיל הרך?].

19:10. זה דטרמיניסטי שאיכות החינוך תירד [כי חסר כסף בכלל ולגיל הרך בפרט].

24:00. לדרוש מהמדינה: קחי אחריות על מה שעודדת 70 שנה… אבל חייבים גם להוריד פריון [אל מי מופנה "חייבים"? כיצד להוריד?].

25:00. אי אפשר לעצור בצורה דרסטית, ואני גם לא בטוח שזה כל-כך רצוי [איזה אסון יקרה אם כל הזוגות יסתפקו ב-2 ילדים?]. זה דורש שינוי בנורמות יותר משינוי במדיניות. אם מחר המדינה בטעות תבטל את קצבאות-ילדים וכל הסבסוד, שהוא בעצם עידוד של ילודה,  אתם חושבים שילדים שלנו יעשו פחות ילדים? לא. ואתם יודעים מה? טוב שכך. אני לא רוצה שהתנהגות תיקבע על-ידי עוד 150 שקל לחודש [מדוע לבטל רק 150 ₪ של קצבת-ילד, כשכלל הסבסוד הציבורי לילד הוא כ-2,500 ₪ לחודש?]. נורמות! ומי משנה נורמות? לא ממשלה, וטוב שכך. את הנורמות משנות חברה אזרחית, עמותות, ורשתות חברתיות, והתקשורת צריכות לפעול לשינוי נורמות.

27:30. אני לא יודע, מה צריך להיות היעד שאנו צריכים לקבוע לעצמנו מבחינת גידול האוכלוסייה. אני לא רוצה שזה יתאפס. אני לא רוצה שזה יהיה אפס [מה רע בגידול אפס?]. ואני מוכן לדבר על זה. אבל אנחנו צריכים לנהוג כאילו?? אנחנו רוצים את זה. אנחנו רוצים תהליך אסימפטוטי שהולך שמה.

                          מסכנותיי מהרצאתו של הפרופסור טרכטנבר

  1. אינו יודע שהסבסוד הציבורי החודשי לילד אינו 150 ₪, אלא כ-2,500 ₪, וזאת משך 18 שנה.
  2. אינו מבחין בין התמ"ג הכלל-ארצי (זה אכן עשוי לצמוח עם גידול האוכלוסייה) לבין התמ"ג לנפש (זה שקובע את רמת החיים).
  3. אינו מצביע על מקורות המימון ליוזמותיו בתחום הרווחה.
  4. אינו מנמק, מדוע "לא רוצה שזה [גידול האוכלוסייה] יתאפס" ומדוע "שיעור פריון משמעותי מעל replacement rate אינו דבר רע".
  5. אומר דבר והיפוכו, כך שבעלי עמדות קוטביות (תומכי הולדה בלי גבול ומתנגדיה) מניחים: טרכטנברג תומך בעמדה שלי:
    מחד, טוב שהאוכלוסייה גדלה, אבל מאידך, חייבים להוריד פריון הולדה;
    מחד, המדינה אשמה בסבסוד חסר להולדה גבוהה, אבל מאידך, אסור לה לבטל סבסוד שמעודד הולדה כזו.

להגיב אפשר רק ל-2kids.org.il@gmail.com

סגור לתגובות.