השפעת פריון ילודה על כלכלת ישראל – נתוני יסוד ותחזיות

הנתונים והתחזיות שבפוסט זה מאפיינות את ישראל לעומת OECD, דהיינו – 36 מדינות מפותחות. להשתייך ל-OECD – כבוד גדול , וישראל זכתה לכבוד זה ב-2010. אבל מלבד הכבוד, חברוּת בארגון זה פירושה תחרות עם מדינות OECD. הן מתחרות אתנו של שווקי ייצוא עולמיים ועל עובדים כשרוניים. מקום נמוך ב-OECD פירושו בריחת מוחות למדינות מצליחות יותר – ראו ס' 6 מטה. 

הנתונים שתמצאו מטה נלחקו מפרסומי OECD, מפרסומים של גופים רשמיים (הלמ"ס, בנק ישראל) ומכוני מחקר אקדמיים של ישראל. התחזיות – שלי, ואם יש שאלות, נא לכתוב ל-2kids.org.il@gmail.com.
חשוב: הנתונים על ציוני PISA נכונים לנובמבר 2019. בתחילת דצמבר 2019 פורסמו תוצאות המבחנים שנערכו ב-2018. את הסקירה הראשונית תמצאו במאמר זה. לא היה שיפור לעומת 2015. אשתדל לעדכן פוסט זה.

1. TFR-Total Fertility Rate (פריון ילודה) ויחס הגילים באוכלוסייה:
ישראל לעומת OECD

  • TFR, דהיינו מספר ילדים לאישה ממוצעת במהלך חייה, הוא 3.1 בישראל, 1.7 ב-OECD.
  • עקב פערי TFR, שיעור נתמכים צעירים (גילי 15-0) בישראל הוא 28% באוכלוסייה, וב-OECD ממוצע- 18%.
  • שיעור המפרנסים (גילי 64-16) –61% באוכלוסייה שלנו, ו-66% ב-OECD.
  • אצלנו לכל נתמך צעיר יש 2 מפרנסים, כשב- OECD יש 3.6. אבל משום שאצלנו בני 21-18 מגויסים לשירות חובה, ז"א אינם מפרנסים, אלא ממשיכים להיות נתמכים, אצלנו לכל נתמך צעיר יש כ-2 מפרנסים (ראו נספח).

התחזית: אצלנו רמות TFR במגזרים שונים נעות בין 7.1 (חרדים, בדווים דרומיים) ל-2.2 (יהודים לא דתיים, נוצרים). אם כל מגזר ישמור על דפוסי ילודה של היום, ב-2035 נגיע ל-TFR ממוצע של 3.5, וב-2055 – 4.0. לכל נתמך צעיר יהיו פחות ופחות מפרנסים, ויקטנו המשאבים הזמינים לדור הצעיר.

2. השקעת משאבים בחינוך

  • אנו בין 5 הגבוהים ב-OECD בשיעור התמ"ג המוקדש לחינוך, וכשמנטרלים את ההוצאות לביטחון – אנו הראשונים.
  • אנו בתחתית OECD בהשקעה לתלמיד: למרות שכלל ילדי הגיל הרך מקבלים 150% מממוצע OECD, ילד אחד מקבל 50% לעומת חברו ב-OECD; לעומת ממוצע OECD, תלמיד בי"ס חובה מקבל 85% , בהשכלה גבוהה –72%.
  • אנו מעל OECD בשיעורים ממוצעים של הוצאה פרטית: בי"ס חובה – 19% מול 17%, בהשכלה גבוהה – 44% מול 32%.
  • בכסף פרטי, החמישון העליון מוציא על שיעורי עזר, חוגי העשרה ואבחונים פי-9 יותר מהחמישון התחתון.
  • מאחר ומפרנס ישראלי ממוצע מייצר 70% ממה שמייצר חברו ב- OECD, ולנתמך צעיר ויש לנו 2 מפרנסים לעומת 3.6 ב-OECD, תלמיד ממוצע שלנו אמור לקבל רק כ-40% ממה שמקבל מקבילו ב- OECD. בפועל אנו מתאמצים ונותנים לילדינו יותר מ-40% אלה (ראו לעיל: בגיל הרך – 50%, בבית-ספר – 85%).

3. מורים

  • מורי ישראל מדורגים, לפי כישוריהם, במקום 28 מתוך 34 מדינות OECD, ובמקום 29 בחשבון.
  • ציון הבגרות הממוצע בלשון ובחשבון של מורינו בני 33-20 – נמוך מהממוצע לבני גילם בישראל (שגם הוא נמוך מממוצע OECD). מ-2007 עד ל-2017 ציונים אלה ירדו (על אף שעלו ב-2014-2013).
  • ציון פסיכומטרי ממוצע של המתקבלים ללימודי הוראה הוא הנמוך במערכת השכלה גבוהה שלנו: ירד מ-516 ב-2011 ל-488 ב-2018. עקב ביקוש רב למורים, רבים מתקבלים ללימודי הוראה בלי מבחן פסיכומטרי כלל.
  • משך 40 השנים האחרונות שיעור פרופסורים באוכלוסייה כללית ירד ב-60%; היחס פרופסור/סטודנט ירד ב-32% בשנים 2014-1999.

התחזית: לאור גרעון מתמשך בתקציב המדינה, אין צפי להגדלת תקציב להשכלה גבוהה בכלל ולהכשרת מורים בפרט; עקב עליה בשיעור תלמידים, יעלה הביקוש למורים. לכן לא סביר שכוח הוראה ישתפר.

4. הישגים לימודיים של ילדינו*

  • ב-PISA (מבחנים בינלאומיים בחשבון, מדע וקריאה לבני 15) אנו פחות ממוצע OECD ואף מכמה מדינות נכשלות.
  • משרד החינוך מצא קשר ישיר בין השקעה כספית לתלמיד, מחד, לציוניו ב-PISA, מאידך.
  • ב-2015-2012 גדל תקציב החינוך ב-35%. אבל מתוך 600 הנקודות האפשריות, עלו ציוני תלמידינו רק ב-13 נקודות במדע (מ-454 ל-467), ב-28 נקודות בחשבון (מ-442 ל-470) וב-40 נקודות בקריאה (מ-439 ל-479).
  • בישראל, הפערים בציוני PISA בין תלמידים חזקים לחלשים הם הגבוהים ב- OECD. לא כי החזקים שלנו הכי טובים (הם בשליש התחתון של 5% כאלה בכלל המדינות), אלא כי 5% החלשים שנו הם הגרועים בין החלשים של OECD.
  • OECD מצא: תלמיד שנכשל באחד או יותר מבחני OECD, סביר שיתקשה במקום עבודה מתקדם. אצלנו 32% נכשלו בחשבון, ב-OECD רק 23%; אצלנו נכשלו במדע 31%, ב-OECD רק 21%;  אצלנו נכשלו בקריאה 27%, ב-OECD רק 20%. אצלנו 20% נכשלו בכל 3 מבחנים, ב-OECD רק 13%. אצלנו, מהערבים נכשלו 45%, מהיהודים –12%. אם כוללים חרדים, אנו יורדים עוד יותר בהישגים: הם, 23% מכלל תלמידינו, קיבלו פטור מבחינות PISA, כי לא למדו מקצועות ליבה. בכל יתר המדינות לא נבחנים עד 5%.
  • ככול שהורים עשירים יותר, כך עולים הישגי ילדיהם בבית-ספר (הסיבה – ראו "השקעה משאבים בחינוך" לעיל).
  • כבר בגיל הרך ילדי עניים מפגרים באוצר מלים ובמדדים התפתחותיים אחרים.

תחזית:  מאחר ואצלנו העניים מולידים יותר מהעשירים, בעתיד יגדל שיעור חלשים באוכלוסיית תלמידים. לכן יירד הציון הממוצע של כולם ויתרחב פער ההישגים בין עשירים לעניים.

*לפי נתוני PISA 2015.

5. מיומנויות עבודה ופריונהּ

  • לדעת מומחים, הן שלנו והן של OECD, מיומנויות של מבוגרים נקבעות בעיקר על-ידי הישגים לימודיים בילדותם.
  • עשרות שנים אנו מפגרים לעומת 7 המדינות המתקדמות (G7) בפריון עבודה. הפער הולך ומתרחב: מ-$5.4 לשעה ב-1974 ל-$18.3 ב-2017 (PPP$ ב-2010). שיעורי הצמיחה השנתיים היו 1.26% אצלנו מול 1.69% אצל G7.
  • אנו מפגרים גם לעומת הממוצע של 18 מדינות מובילות ב- OECD. ב-2018, הפיגור היה 38% לשעת עבודה, ופיגור לנפש היה "רק" 30%, כי בישראל עובדים שעות רבות יותר.
  • לישראלי ממוצע בגיל עבודה יש מיומנויות נמוכות במבחן הבינלאומי PIAAC (קריאה, חשבון, מחשבים). המיעוט אצלנו מיומן ברמה עולמית (היי-טק, ביו-טק, אקדמיה), אבל הרוב – ברמה ירודה. הנה יחס מיומנויות בין ישראל לממוצע OECD, לפי עשירונים של רמת מיומנות ב-2015. ככול שיורד העשירון, כך מתרחב הפער לרעתנו:
    אנו בעשירוני PIAAC
  • פערי מיומנויות מתבטאות בפערי שכר ומיסוי. עשירונים 5-1 לא משלמים מס הכנסה, 9 ו-10 משלמים יחדיו 92% מכלל מס הכנסה.
  • מיצינו את הפוטנציאל של כוח-אדם שמסוגל לעבוד בהיי-טק, כי רק כ-9% מעובדינו יודעים אנגלית ומתימטיקה ברמה הדרושה שם, ורוב מ-9% אלה כבר עובדים בהיי-טק.
  • אצלנו, השיעור בתמ"ג של תקציב להכשרת מבוגרים – כרבע לעומת OECD, ובמגמת ירידה.
    תחזית: רק אם יעלו ארצה הרבה עובדים מיומנים, כמו שקרה ב"העלייה הגדולה" של שנות ה-90, תעלה מיומנות העבודה הממוצעת ויעלה תמ"ג לנפש.

6. ירידת משכילים מהארץ

  • מכלל בעלי תואר שלישי במתמטיקה, במחשבים, בהנדסת חומרים, ובאווירונאוטיקה – חיים בחו"ל, בהתאמה: 24.1%, 19%, 18%, 17%. כך גם כ-15% של בעלי תואר שני.
  • שיעור היורדים מכלל המומחים עלה בהדרגה מ-4.6% ב-2013 ל-5.8% ב-2017, ובמספרים – מ-26,012 ב-2012 עלה עד 30,007 ב-2015.
  • ב-2014, למשכיל 1 שחזר ארצה היו 2.6 שירדו, וב-2018 ירדו כבר 4.6.
  • ב-2006, 9.8% מרופאינו עבדו בארצות OECD, וב-2016 – כבר 14%.

תחזית: תרד המיומנות הממוצעת של עובדינו, כי מחסור במשאבים להעסקה באקדמיה מגביר את בריחת המוחות ממנה, ונטל מס כבד על העשירים, ז"א המשכילים והיצרניים, מניע אותם לרדת מהארץ.


נספח: ככול שעולה הילודה, כך יורדת כמות המשאבים, הן הציבוריים והן הפרטיים, הזמינים לכל ילד:

Country (top 4 by TFR & OECD)

TFR (Total Fertility Rate) Providers per one young dependent

Israel

3.11

2.05

Mexico

2.15

2.49

Turkey

2.07

2.71

Ireland

1.88

3.03

OECD    (average)

1.66

3.65

ברמה ארצית: פחות מפרנסים – תקציב ציבורי מצטמק;
יותר ילדים – קטֶנה פרוסת התקציב המצומק המגיעה לכל ילד.

ברמה משפחתית: כל ילד נוסף מקטין את יכולת משפחתו להשלים בכספה הפרטי את מה שהחינוך הציבורי הדל אינו מסוגל לתת לילדיה.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s