שעת-כושר לריסון הולדה

[פוסט זה הינו עדכון של פוסט קודם, "ילודה מופרזת מדרדרת אותנו אל העולם השלישי"]

שיח ציבורי על עתידהּ הדמוגרפי של ישראל לוקה בקוצר ראייה, כי מוגבל למה שרואים כאן ועכשיו: עומס-יתר בכבישים, בבתי-חולים, בשמורות טבע וכד'. אבל עומסי-יתר הם רק תסמיני החולי, לא מקורו.
פרופ' דן בן-דוד[1] כתב על כך: "ישנה נטייה לאבחונים מוטעים לגבי מקור צפיפות היתר במוסדות ובתשתיות בישראל – לצד הערכת חסר לגבי השפעתה של ההתפלגות הדמוגרפית של האוכלוסייה על יכולתה העתידית של המדינה לקיים את עצמה מבחינה כלכלית ולבלום את הזרם הגובר של משכילים העוזבים את המדינה".  בן-דוד הזהיר מהסכנה הקיומית[2]: "…חינוך ברמה של עולם שלישי יוביל למשק של עולם שלישי, שלא יוכל להחזיק צבא של עולם ראשון ובלעדיו תתקשה ישראל לשרוד בסביבה העוינת בה היא שוכנת".

בפוסט זה אוכיח: התפלגות דמוגרפית שלנו, זו שבן-דוד הגדירהּ כמסכנת את עתידנו, נובעת מהולדה מופרזת. אציג נתונים, תחזיות ופתרון. מקורות הנתונים – בקישוריות שבתוך הטקסט וגם ברשימה ממוספרת בסוף הפוסט. כל ההדגשות – שלי.

   1. TFR (Total Fertility Rate- מספר ילדים שאישה יולדת בחייה) והתפלגות גילים באוכלוסיית ישראל[3]
    א. ב-OECD ממוצע TFR הוא 1.7, בישראל – 3.1. 
   ב. לכן יחס התלות בין צעירים (נתמכים) למבוגרים (המפרנסים אותם) הוא 39% ב-OECD ו-68% אצלנו[3A]. זאת לפי גילים בלבד, אבל מאחר ועובד ישראלי ממוצע מייצר רק 75% ממה שמייצר עובד ב-OECD, יחס התלות אצלנו גרוע אף יותר: 91%. זה אומר שצעיר ממוצע בישראל אמור לקבל רק כ-43% מהמשאבים הזמינים לצעיר ב-OECD.
    תחזית: לכל ילד יהיו פחות ופחות מפרנסים, ויקטנו המשאבים הזמינים לחינוך הדור הצעיר. זאת כי אם כל מגזר ישמור על דפוסי הולדה של היום (TFR יישאר 7.1 של עניים, 2.1 – של אמידים, וקבוצות שונות – באמצע), ב-2035 TFR כללי יהיה 3.5, ב-2055 –  4.0.                                                      
                                                           2. משאבים לחינוך[4]
  א. בשיעור תמ"ג שמוקדש לחינוך, אנו בשליש העליון של OECD, ואם מנטרלים את ההוצאות לביטחון – אנו הגבוהים שם. למשל, כלל ילדי הגיל הרך שלנו מקבלים 150% מממוצע שיעור תמ"ג לחינוך לגיל הרך ב-OECD.
  ב. אבל בהשקעה המחושבת לילד – אנו בתחתית OECD: בגיל הרך – 50% לעומת OECD, בחינוך חובה – 85%.  הוצאות לתלמיד גבוהות מ-43% המצופים (ראו . לעיל), כי למען צעירינו אנו מקצצים בצרכי ציבור חיוניים אחרים (בריאות, תשתיות, הגנת הסביבה, השכלה גבוהה). 
  ג. ב-OECD שיעור ההוצאה הפרטית בחינוך חובה הוא 17%, אצלנו – 19%.
  דעל שיעורי עזר, חוגי העשרה ואבחונים, ז"א לא תשלומי-חובה, הוצאת החמישון העליון של משקי-בית בכסף פרטי גבוהה פי-9 [5] מהוצאת החמישון התחתון.
  השיעור הורים עניים באוכלוסייה עולה (ראו ס' 1 לעיל), והם אלה שאינם יכולים להשלים בכספם הפרטי את מה שחינוך ציבורי אינו מסוגל לתת להם.
                                                3
. מורים בחינוך חובה[6]
   א. ב-2017 מורי ישראל דורגו במקום 28 לפי כלל המיומנויות (בחשבון – מקום 29) מתוך 34 מדינות OECD.
   ב. ציוני בגרות בלשון ובחשבון של מורינו בני 33-20 הם נמוכים מהממוצע של בני גילם בישראל (שגם אלה נמוכים לעומת אותם הגילים ב-OECD). יתר על כן, ציוני בגרות אלה ב-2017 ירדו לעומת 2007.
   ג. ציון פסיכומטרי ממוצע של המתקבלים ללימודי הוראה הוא הנמוך במערכת השכלה גבוהה שלנו ואף ירד מ-516 ב-2011 ל-488 ב-2018. עליית שיעור ילדים באוכלוסייה יוצרת ביקוש עולה למורים. לכן רבים מתקבלים ללימודי הוראה בלי מבחן פסיכומטרי.
   תחזית: כוח-אדם בהוראה לא ישתפר באיכותו, כי הביקוש העולה למורים מאלץ לקבל ללימודי הוראה מועמדים נחותים, אחר-כך להעסיקם , וגרעון תקציבי מתמשך מחייב לחסוך בהכשרתם. משכורות מורים – נמוכות, והן אינן מושכות להוראה מועמדים איכותיים יותר.
                                                       4. הישגים לימודיים של ילדינו[7]
   א. ב-2018-2015 תקציב החינוך גדל ב-10 מיליארד ₪, אך ממוצעי PISA ירדו. אלה הציונים לפי השנים:
2006 2009 2012 2015 2018
453   455   470   467   462 – מדעים
442   447   466   470   463 – חשבון
439   474   486   479   470 – קריאה
במקצועות אלה, מקומותינו בין 79 המדינות שנבחנו (37 של OECD ו-42 פחות מפותחות) הם : 42, 41, 37. 19% מכלל בני 15 שלנו לא למדו מקצועות אלה וקיבלו פטור מ-PISA. אחרת ציונים ממוצעים שלנו היו יורדים עמוק לאזור 42 המדינות הפחות מפותחות. .
   ב. OECD מצא: תלמיד שנכשל באחד או יותר מבחני PISA, סביר שיתקשה במקום עבודה מתקדם. אלה שיעורי הנכשלים ב-2018:
ב-OECD נכשלו 22.6% בקריאה, 24% בחשבון13% בכל 3 מקצועות; 
בישראל נכשלו 31.1% בקריאה, 34% בחשבון, 22% בכל 3 מקצועות.
   ג. שיעור התלמידים החזקים אצלנו דומה לזה שב-OECD, אבל שיעור החלשים גבוה בכ-50% משיעורו ב-OECD.
   ד. עלה הפער בין תלמידינו החזקים לחלשים, והוא הגבוה בין 79 המדינות שנבחנו. כבר בכיתות ה' ו-ח' (בחינות מיצ"ב) הפערים גדלים, כאשר בני הורים אמידים משפרים עם הזמן את ציוניהם, ובני הורים עניים – לא.[8] [גם כאן[9]]
   ה. אצלנו הורים אמידים ומשכילים מולידים פחות צאצאים לעומת הורים עניים ומעוטי השכלה. ב-OECD אין הבדל כזה ברמות הולדה. מספר האחים והאחיות במשפחה קשור ביחס הפוך להתפתחותם הקוגניטיבית ולהישגיהם ההשכלתיים[9א]
תחזית: ציוני PISA ימשיכו לרדת, כי יעלה שיעור משפחות עניות, וילדיהן המרובים יהיו, סטטיסטית, תלמידים חלשים.
                         5. מיומנויות עבודה ופיריונהּ[10]  [ראו גם מחקר בנק ישראל [11]]
   א. מיומנויות עבודה של מבוגרים נקבעות בעיקר על-ידי הישגים לימודיים בילדותם (ראו 4. לעיל).
   ב. לעובד ישראלי ממוצע ציוני PIAAC (מבחן בינלאומי בקריאה, חשבון ומחשבים) נמוכים. אצלנו המיעוט, זה שעובד בהיי-טק, ביו-טק ואקדמיה, מיומן ברמה עולמית, אבל לרוב הלא-מיומן ציוני PIAAC נמוכים בהשוואה לציונים ב-OECD:

עשירוני PIIAC ישראל-OECD
ג
. האמידים, שלרוב משכילים ומיומנים, תורמים במיסים מעל שיעורם באוכלוסייה. ממסים אותם יותר ויותר [15], כי הכנסות של שאר משקי-בית כה נמוכות, שאפשר לגבות מהם רק מס הכנסה זעום:עשירוני משקי-בית מיסים 2017-2000
ישנם אמידים שנמאס להם להיות "פרה חולבת" – והם יורדים לארצות  OECD.

ד. זה עשרות שנים אנו מפגרים אחרי 7 המדינות המתקדמות (G7) בפריון עבודה. הפער הולך ומתרחב: מ-$5.4 לשעה ב-1974 ל-$18.3 ב-2017 (PPP). פריון עבודה עלה בממוצע שנתי: 1.26% אצלנו מול 1.69% אצל G7.
   ה. אנו מפגרים גם לעומת הממוצע של 18 המדינות המובילות ב-OECD. ב-2018 הפיגור בפריון לשעת עבודה היה 38%, ופיגור בפריון לנפש – "רק" 30%. זאת כי בישראל עובדים שעות רבות יותר.
   ו. מיצינו את הפוטנציאל של כוח-אדם שמסוגל לעבוד בהייטק[13], כי רק כ-9% מעובדינו יודעים אנגלית ומתימטיקה ברמה הדרושה לעבודה זו, ורובם של 9% אלה כבר עובדים בענפים המתקדמים.
   ז. בתמ"ג שלנו שיעור התקציב להכשרת מבוגרים, לעומת OECD, הינו רק כ-¼  14

                                             6. בריחת מוחות[15]
   א. בשנים 2016-1982 שיעור הסגל הבכיר בהשכלה גבוהה ירד ב-60% ביחס לאוכלוסייה. בשנים 2014-1999 היחס בין סגל בכיר לסטודנטים ירד ב-32%.[16] לכן הסטודנטים לתארים מתקדמים מתקשים למצוא מנחים בישראל.
   ב. מבעלי תואר שלישי במתמטיקה, מחשבים, הנדסת חומרים, ואווירונאוטיקה[17], חיים בחו"ל, בהתאמה: 24.1%, 19%, 18%, 17%, וכך גם כ-15% מבעלי תואר שני. בארץ חסר כסף להעסקתם. בארצות OECD מפותחות הם מוצאים עבודה, אפשרויות מחקר, שכר גבוה, יוקר מחיה נמוך – ונשארים שם.
   ג. מספר היורדים האקדמאים עלה מ-26,012 ב-2012 ל-30,007 ב-2015. לכל אקדמאי שחזר, ב-2014 היו 2.6 יורדים, ב-2018 – כבר 4.6 יורדים.
   ד. למרות מחסור ברופאים כאן, ב-2006 9.8% מרופאינו עבדו בארצות OECD,  וב-2016 – כבר 14%.
   ה. נכון ל-2017, במקצועות מדעים והנדסה ירדו מהארץ 5.2% מבוגרי מכללות ו-9.2% מבוגרי אוניברסיטות מובילות.
   ו. עולה שיעור היורדים (מי שחי בחו"ל מעל 3 שנים) מתוך כלל האקדמאים שלנו.
ירידה מהארץ (לפי תארים):
ב-20134.6% ראשון, 3.5% שני, 9.9% שלישי;
ב-20175.8% ראשון, 4.6% שני, 11.0% שלישי.
תחזית: תרד בהתמדה רמת העובדים הנשארים, כי בקרב העוזבים, שיעור המשכילים עולה על שיעור מעוטי-השכלה.                                  ס י כ ו ם
השלכות תמהיל הגילים שבו הרבה צעירים (נתמכים) ומעט מבוגרים (מפרנסים):

HebFlowChart
אלה שלבי ההתדרדרות:
יותר מדי ילדים (נתמכים) > פחות מדי בוגרים (מפרנסים) > פוחתות הכנסות מדינה ממיסים > חינוך ציבורי ירוד > תלמידים חלשים > הם גדלים להיות עובדים לא-מיומנים ומעוטי הכנסה > הורים עניים מסתפקים בחינוך ציבורי ירוד לילדיהם ומשלמים מעט מיסים > למדינה חסר כסף לתשתיות, לביטחון, לבריאות, לחינוך ציבורי > וחוזר חלילה.

נזקים ארוכי-טווח של הולדה מופרזת הולכים ומתגברים: הקיטוב החברתי עולה, הכלכלה נחלשת, המצטיינים יורדים מהארץ. 

     

כיצד נוריד את ההולדה לרמת הקיימות

הולדה מופרזת משאירה צעיר ישראלי עם 1.1 מפרנסים, כשלצעיר ב- OECD יש  2.59 (נזק 1 לעיל).  את ההולדה  בלי גבול מעודד סבסוד ציבורי לחינוך, בריאות, הנחות וכד': סה"כ כ-2,450 ₪ (קצבת-ילד היא רק כ-7% מסה"כ) [18]. כששוקלים הולדת צאצא, רובנו מסתמכים על סבסוד זה. אם נדע, שלא נקבל אותו – נשקול בכובד ראש, אם להוליד צאצא נוסף. לכן הדרך ההוגנת והיעילה אל ההולדה ברמת הקיימות היא הגבלת הסבסוד הציבורי ל-2 ילדים לאישה. אדגיש: רק הגבלת סבסוד, לא הגבלת הולדה. אדם יוכל להוליד כרצונו – תוך ידיעה, שאם שיש לו כבר 2 – פרנסת הנוספים כולה עליו. לכן דרוש חוק:
            – הסבסוד הציבורי יוגבל להורות מקיימת, דהיינוילד אחד להורה אחד, שני ילדים לשני הורים [19].
            – סבסוד הילדים, רבים ככול שיהיו, שנולדו לפני כניסת החוק לתוקף, יימשך כמו לפני קבלת החוק.
            – אמצעי מניעת הריון והפסקתו יסופקו חינם.
אחרי שהולדה תצטמצם מ-3.1 (מופרזת) ל-2 (מקיימת), תתייצב האוכלוסייה בהדרגה. בכל מקרה נהיה רבים מהיום, אבל מעטים בהרבה מהצפוי אם נמשיך להוליד כמו היום. ועוד לפני שמספרנו יתייצב, הכסף הרב, שהיום מעודד הולדה בלי גבול, יופנה לחינוך הילדים הקיימים, לשיפור כישורי עבודה של מבוגרים, לקליטה בארץ של ישראלי שנאלצו לבנות את עתידם בניכר. והעיקר – תמהיל הגילים המקיים יבטיח חינוך טוב, פריון עבודה גבוה, חוסן כלכלי וביטחוני לישראל.

זחילתנו אל העולם ה-3 נמשכת כל יום וכל שעה. הגרעון העצום בתקציב המדינה והנזק הכבד למשק מ-COVID מחייבים למהר עם ריסון הולדה, כדי לבלום זחילה זו. על כולנו להפנים: הנאתנו מריבוי ילדים היום פירושה סבל של אותם הילדים מחר.

[1] http://shoresh.institute/policy-brief-heb-overpopulation.pdf

[2] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4637346,00.html

[3] https://data.oecd.org/pop/young-population.htm#indicator-chart

[3A] https://www.oecd.org/els/soc/SF_1_4_Population_age_children_youth_dependency_ratio.pdf

[4] https://data.oecd.org/eduresource/education-spending.htm#indicator-chart

[5] https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/pages/2019/%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%91-2017.aspx

[6] https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Documents/%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%91 %D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A %D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA %D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94.pdf

[7] https://gpseducation.oecd.org/CountryProfile?primaryCountry=ISR&treshold=10&topic=PI

[8] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5049756,00.html

[9] http://meyda.education.gov.il/files/Rama/Takzir_Meitzav_2017.pdf

[9א] https://www.academia.edu/24754792/The_Demographic_Cost_Fertility_Rates_and_Achievements_in_International_Tests_%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D_ 

[10] https://www.oecd.org/skills/piaac/Skills-Matter-Israel.pdf

[11] https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/DocLib3/BankIsraelAnnualReport/דוח%20בנק%20ישראל%202018/new-chap-5.pdf

[12] https://www.themarker.com/news/.premium-1.7853742

[13] http://taubcenter.org.il/wp-content/files_mf/employeeskillsheb.pdf

[14] https://www.themarker.com/news/education/1.3122508

[15] http://shoresh.institute/research-paper-heb-emigration.pdf

[16] https://www.themarker.com/news/education/1.4526610

[17] https://www.haaretz.co.il/1.4260497

[18] https://2kids.org.il/law-text/

[19] https://2kids.org.il/law-text/

נא לא להגיב כאן, רק ב-2kids.org.il@gmail.com

סגור לתגובות.