שעת-כושר לריסון ילודה

שיח ציבורי על עתידהּ הדמוגרפי של ישראל לוקה בקוצר ראייה, כי מוגבל למה שרואים כאן ועכשיו: עומס-יתר בכבישים, בבתי-חולים, בשמורות טבע וכד'. אבל עומסי-יתר הם רק תסמיני החולי, לא מקורו. פרופ' דן בן-דוד[1] כתב על כך: "ישנה נטייה לאבחונים מוטעים לגבי מקור צפיפות היתר במוסדות ובתשתיות בישראל – לצד הערכת חסר לגבי השפעתה של ההתפלגות הדמוגרפית של האוכלוסייה על יכולתה העתידית של המדינה לקיים את עצמה מבחינה כלכלית ולבלום את הזרם הגובר של משכילים העוזבים את המדינה".  בן-דוד הזהיר מהסכנה הקיומית[2]: "…חינוך ברמה של עולם שלישי יוביל למשק של עולם שלישי, שלא יוכל להחזיק צבא של עולם ראשון ובלעדיו תתקשה ישראל לשרוד בסביבה העוינת בה היא שוכנת".

בפוסט זה אוכיח: התפלגות דמוגרפית שלנו, זו שבן-דוד הגדירהּ כמסכנת את עתידנו, נובעת מילודה מופרזת. אציג נתונים, תחזיות והפיתרון. מקורות הנתונים – בקישוריות שבתוך הטקסט וגם ברשימה ממוספרת בסוף הפוסט. כל ההדגשות – שלי.

   1. TFR (Total Fertility Rate- מספר ילדים שאישה יולדת בחייה) והתפלגות גילים באוכלוסיית ישראל[3]
    א. ב-OECD ממוצע TFR הוא 1.7, בישראל – 3.1. לכן ילדים (בני 15-0) ב-OECD הם 18% מאוכלוסייה, אצלנו – 28%.
   ב. ב-OECD מפרנסים (בני 64-16) הם 66% מאוכלוסיה, אצלנו-61%. לפיכך ב-OECD יש 3.6 מפרנסים שתומכים בילד, אצלנו – 2.2. אבל אצלנוי כמחצית בני 21-18 הם משרתי-חובה, ז"א אינם מפרנסים אלא בעצמם נתמכים. לכן בפועל בילד אחד שלנו תומכים 2 מפרנסים בלבד.
    תחזית: לכל ילד יהיו פחות ופחות מפרנסים, ויקטנו המשאבים הזמינים לחינוך הדור הצעיר. זאת כי אם כל מגזר ישמור על דפוסי ילודה של היום (TFR ישאר 7.1 של עניים, 2.1 – של אמידים, וקבוצות שונות – באמצע), ב-2035 TFR כללי יהיה 3.5, ב-2055 –  4.0.                                                      
                                                           2. משאבים לחינוך[4]
  א. בשיעור תמ"ג שמוקדש לחינוך, אנו בצמרת OECD, ואם מנטרלים את ההוצאות לביטחון – אנו הגבוהים שם. למשל, כלל ילדי הגיל הרך שלנו מקבלים 150% מממוצע שיעור תמ"ג לחינוך לגיל הרך ב-OECD.
  ב. אבל בהשקעה המחושבת לילד אנו בתחתית OECD: בגיל הרך – 50% לעומת OECD, בחינוך חובה – 85%.
   ג. לנתמך צעיר יש אצלנו רק 2 מפרנסים לעומת 3.6 ב-OECD, ומפרנס ממוצע שלנו מייצר רק 70% לעומת חברו ב-OECD. לכן תלמידנו הממוצע אמור לקבל רק כ-39% ממה שמקבל מקבילו ב-OECD. אבל, כדי להיטיב עם ילדינו, אנו מקצצים בצרכי ציבור אחרים ונותנים בחישוב לילד יותר מ39% הנ"ל: בגיל הרך – 50% מממוצע OECD, בבי"ס חובה – 85%.
   ד. ב-OECD שיעור ההוצאה הפרטית בחינוך חובה הוא 17%, אצלנו – 19%; ב-OECD שיעור ההוצאה הפרטית בהשכלה גבוהה הוא 32%, אצלנו – 44%.
   העל שיעורי עזר, חוגי העשרה ואבחונים, ז"א לא תשלומי-חובה, הוצאת החמישון העליון בכסף פרטי גבוהה פי-9 [5] מהוצאת החמישון התחתון.
   ושיעור הורים עניים באוכלוסייה עולה (ראו ס' 1 לעיל), והם אלה שאינם יכולים להשלים בכספם הפרטי את מה שילדיהם לא מקבלים בחינוך ציבורי.                                                        3. מורים בחינוך חובה[6]
   א. ב-2017 מורי ישראל דורגו במקום 28 לפי כלל המיומנויות (בחשבון – מקום 29) מתוך 34 מדינות OECD.
   ב. ציוני בגרות בלשון ובחשבון של מורינו בני 33-20 – נמוכים מהממוצע של בני גילם בישראל (שגם אלה נמוכים לעומת אותם הגילים ב-OECD). יתר על כן, ציוני בגרות אלה ב-2017 ירדו לעומת 2007.
   ג. ציון פסיכומטרי ממוצע של המתקבלים ללימודי הוראה הוא הנמוך במערכת השכלה גבוהה שלנו ואף ירד מ-516 ב-2011 ל-488 ב-2018. עליית שיעור ילדים באוכלוסייה יוצרת ביקוש עולה למורים. לכן רבים מתקבלים ללימודי הוראה בלי מבחן פסיכומטרי.
   תחזית: כוח-אדם בהוראה לא ישתפר באיכותו, כי ביקוש עולה למורים מאלץ לקבל ללימודי הוראה מועמדים נחותים, אחר-כך להעסיקם , וגרעון תקציבי מתמשך מחייב לחסוך בהכשרתם. משכורות מורים נמוכות אינן מושכות להוראה מועמדים איכותיים יותר.
                                                       4. הישגים לימודיים של ילדינו[7]
   א. ב-2018-2015 תקציב החינוך גדל ב-10 מיליארד ₪, אך ממוצעי PISA ירדו.  שנים: 2006 2009 2012 2015 2018
453   455   470   467   462 – מדעים
442   447   466   470   463 – חשבון
439   474   486   479   470 – קריאה
מקומותינו בין 79 המדינות שנבחנו, לפי המקצועות הנ"ל: 42, 41, 37. החרדים (19% מכלל בני 15) קיבלו פטור מ-PISA, כי אינם לומדים מקצועות אלה. אחרת ציונים ממוצעים שלנו היו יורדים עוד. במדינות אחרות פטורים מבחינות PISA עד 5%.
   ב. OECD מצא: תלמיד שנכשל באחד או יותר מבחני PISA, סביר שיתקשה במקום עבודה מתקדם. אלה שיעורי הנכשלים במבחני 2018:
ב-OECD נכשלו 22.6% בקריאה, 24% בחשבון13% בכל 3 מקצועות; 
בישראל נכשלו 31.1% בקריאה, 34% בחשבון, 22% בכל 3 מקצועות.
   ג. שיעור התלמידים החזקים אצלנו דומה לזה שב-OECD, אבל שיעור החלשים גבוה בכ-50% משיעורו ב-OECD.
   ד. עלה הפער בין תלמידינו החזקים לחלשים, והוא הגבוה בין 79 המדינות שנבחנו. כבר בכיתות ה' ו-ח' (בחינות מיצ"ב) הפערים גדלים, כאשר בני הורים אמידות משפרים עם הזמן את ציוניהם, ובני הורים עניים – לא.[8] [גם כאן[9]]
   ה. אצלנו הורים אמידים ומשכילים מולידים פחות צאצאים לעומת הורים עניים ומעוטי השכלה. ב-OECD אין הבדל כזה בילודה.
תחזית: ציוני PISA ימשיכו לרדת, כי יעלה שיעור משפחות עניות, וילדיהן המרובים יהיו, סטטיסטית, תלמידים חלשים.
                         5. מיומנויות עבודה ופריונהּ[10]  [ראו גם מחקר בנק ישראל [11]]
   א. מיומנויות עבודה של מבוגרים נקבעות בעיקר על-ידי הישגים לימודיים בילדותם (ראו 4. לעיל).
   ב. לעובד ישראלי ממוצע ציוני PIAAC (מבחן בינלאומי בקריאה, חשבון ומחשבים) נמוכים. המיעוט, זה שעובד בהיי-טק, ביו-טק ואקדמיה, מיומן ברמה עולמית, אבל לרוב הלא-מיומן ציוני PIAAC נמוכים בהשוואה לציונים ב-OECD  [12]:

   ג. אזרחים אמידים תורמים במיסיהם הרבה מעל שיעורם באוכלוסייה: עשירוני הכנסה 9 ו-10 משלמים 92% מסך מס הכנסה, עשירונים 5-1 – 0%.
ד
. זה עשרות שנים אנו מפגרים אחרי 7 המדינות המתקדמות (G7) בפריון עבודה. הפער הולך ומתרחב: מ-$5.4 לשעה ב-1974 ל-$18.3 ב-2017 (PPP). פריון עבודה עלה בממוצע שנתי: 1.26% אצלנו מול 1.69% אצל G7.
   ה. אנו מפגרים גם לעומת הממוצע של 18 המדינות המובילות ב-OECD. ב-2018 הפיגור בפריון לשעת עבודה היה 38%, ופיגור בפריון לנפש – "רק" 30%. זאת כי בישראל עובדים שעות רבות יותר.
   ו. מיצינו את הפוטנציאל של כוח-אדם שמסוגל לעבוד בהייטק[13], כי רק כ-9% מעובדינו יודעים אנגלית ומתימטיקה ברמה הדרושה לעבודה זו, ורובם של 9% אלה כבר עובדים בענפים המתקדמים.
   ז. בתמ"ג שלנו שיעור התקציב להכשרת מבוגרים, לעומת OECD, הינו רק כ-¼  14]
                                             6. בריחת מוחות[15]
   א. בשנים 2016-1982 שיעור הסגל הבכיר בהשכלה גבוהה ירד ב-60% ביחס לאוכלוסייה. בשנים 2014-1999 היחס בין סגל בכיר לסטודנטים ירד ב-32%.[16] לכן הסטודנטים לתארים מתקדמים מתקשים למצוא מנחים בישראל.
   ב. מבעלי תואר שלישי במתמטיקה, מחשבים, הנדסת חומרים, ואווירונאוטיקה[17], חיים בחו"ל, בהתאמה: 24.1%, 19%, 18%, 17%, וכך גם כ-15% מבעלי תואר שני. בארץ חסר כסף להעסקתם, הם מוציאים בחו"ל עבודה, אפשרויות מחקר, שכר גבוה, יוקר מחיה נמוך  – ונשארים שם.
   ג. שיעור היורדים מכלל האקדמאים עלה מ-4.6% ב-2013 ל-5.8% ב-2017, ובמספרים – מ-26,012 ב-2012 ל-30,007 ב-2015. לכל אקדמאי שחזר, ב-2014 היו 2.6 יורדים, ב-2018 – כבר 4.6 יורדים.
   ד. למרות מחסור ברופאים כאן, ב-2006 9.8% מרופאינו עבדו בארצות OECD,  וב-2016 – כבר 14%.
   ה. נכון ל-2017, במקצועות מדעים והנדסה ירדו מהארץ 5.2% מבוגרי מכללות ו-9.2% מבוגרי אוניברסיטות מובילות.
   ו. עולה שיעור היורדים (מי שחי בחו"ל מעל 3 שנים) מתוך כלל האקדמאים שלנו. ירידה מהארץ (לפי תארים):
ב-20134.6% ראשון, 3.5% שני, 9.9% שלישי;
ב-20175.8% ראשון, 4.6% שני, 11.0% שלישי.
תחזית: תרד בהתמדה רמת העובדים הנשארים, כי בקרב העוזבים, שיעור המשכילים עולה על שיעור מעוטי-השכלה.                                                                                                                                   סיכום
ילודה
מופרזת יוצרת תהליך שמזין את עצמו: יותר מדי ילדים (נתמכים) > פחות מדי בוגרים (מפרנסים) > פוחתות הכנסות מדינה ממיסים > חינוך ציבורי ירוד > תלמידים חלשים > הם גדלים להיות עובדים לא-מיומנים ומעוטי הכנסה > הורים עניים מסתפקים בחינוך ציבורי ירוד לילדיהם ומשלמים מעט מיסים > למדינה חסר כסף לתשתיות, לביטחון, לבריאות, לחינוך ציבורי > וחוזר חלילה. נזקים ארוכי-טווח של ילודה מופרזת הולכים ומתגברים: הקיטוב החברתי עולה, הכלכלה נחלשת, המצטיינים יורדים מהארץ.                                                                                                                                           פיתרון
סבסוד ציבורי יינתן רק להורות מקיימת: ילד אחד להורה אחד (שני ילדים לשני הורים)[18]. הכסף שייחסך יופנה לחינוך ילדים והכשרת מבוגרים. כתוצאה, כאשר TFR יירד מ-3.1 הנוכחי ל-2 (הורות מקיימת), תוך שניים-שלושה דורות יתייצב מספר תושבי הארץ. אמנם עדיין נהיה רבים מהיום, אבל מעטים בהרבה מהצפוי לנו אם נמשיך להתרבות בקצב הנוכחי. והרבה לפני התייצבות האוכלוסייה נצליח לשפר רמה בחינוך, במיומנויות עבודה ובפריונהּּ וברווחה חומרית של כלל האוכלוסייה. והעיקר – נשמור על חוסננו הכלכלי והביטחוני.

זו שעת הכושר: הגירעון העצום בתקציב המדינה ופגיעה ודאית של coronavirus בכלכלת ישראל מחייבים לרסן ילודה, כדי לבלום את גלישתנו אל העולם השלישי. ילודה ברמה הנוכחית הינה העדפת נוחותנו היום על גורלנו מחר.

[1] http://shoresh.institute/policy-brief-heb-overpopulation.pdf

[2] http://shoresh.institute/index-paradigms-heb.html

[3] https://data.oecd.org/pop/young-population.htm#indicator-chart

[4] https://data.oecd.org/eduresource/education-spending.htm#indicator-chart

[5] https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/pages/2019/%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%91-2017.aspx

[6] https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Documents/%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%91 %D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A %D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA %D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94.pdf

[7] https://gpseducation.oecd.org/CountryProfile?primaryCountry=ISR&treshold=10&topic=PI

[8] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5049756,00.html

[9] http://meyda.education.gov.il/files/Rama/Takzir_Meitzav_2017.pdf

[10] https://www.oecd.org/skills/piaac/Skills-Matter-Israel.pdf

[11] https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/DocLib3/BankIsraelAnnualReport/דוח%20בנק%20ישראל%202018/new-chap-5.pdf

[12] https://www.themarker.com/news/.premium-1.7853742

[13] http://taubcenter.org.il/wp-content/files_mf/employeeskillsheb.pdf

[14] https://www.themarker.com/news/education/1.3122508

[15] http://shoresh.institute/research-paper-heb-emigration.pdf

[16] https://www.themarker.com/news/education/1.4526610

[17] https://www.haaretz.co.il/1.4260497

[18] https://2kids.org.il/law-text/

נא לא להגיב כאן, רק ב-2kids.org.il@gmail.com

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s