תומכים בעמדתי

"יהללך זר ולא פיך" – מצאת שכלל זה שימושי מאוד. אחרי שחרשתי, חפרתי, חישבתי וניסחתי את התיזה שלי, התברר שאין לה כל ערך בעיני אנשי אקדמיה. כה אמר אחד מהם, ד"ר לביולוגיה: "הנתונים שעליהם התבססת – אמינים, התהליכים שתיארת – מתממשים אמפירית, אבל זה אינו מחקר אקדמי". לפי היגיון זה, "מה שמגעגע כמו ברווז, מהלך כמו ברווז ונראה כמו ברווז – רשאי להיקרא ברווז רק אם כתב עת אקדמי מבוקר עמיתים יסכים לפרסם מחקר שמסקנתו: ישנה אפשרות שזה ברווז, אבל נחוץ מחקר נוסף".
כשפניתי לכמה כלכלנים אקדמיים וביקשתי את דעתם, כולם סרבו בלי לנמק, למעט י"מ (ראו המשך) שהסכים לתמוך בי בעילום שם. גם פרשני כלכלה בעיתונות סירבו – מלבד אחד שייחל לי הצלחה, אבל בלי תמיכתו, כי הוא אחד מ-5 אחאים.

הנה מה שהצלחתי לקושש בחורשות האקדמיה:

פרופ' י"מ, כלכלן, כתב לי שהמסמך שלי "חשוב דווקא משום שהוא מרכז נתונים שישפיעו מאד על עתידה של ישראל בטווח הארוך. בייחוד התרשמתי מזה שלא הסתפקת בקטעי עיתונות, אלא גם הפנת לנתוני המקור של ארגון ה-OECD <…>  מקריאת המסמך וגם משיחתנו הטלפונית התרשמתי שאתה מתמקד בסוגיה מאד חשובה לעתיד המדינה, ושאתה משמיע את קולך ברבים. גם נביאי ישראל עשו כן, בלא שזכו לתמיכה מהממסד או מהציבור. אז אל תתייאש והמשך בדרכך זו. בברכה…"  הפרופסור ביקש לא לחשוף את שמו. 

  פרופ' נורית כרמי,מכללת תל-חי : "…מישה מציג עובדות (מבוססות וקבילות לחלוטין בעיני) המתארות את ההשלכות של גידול האוכלוסייה. אני לא חושבת שעל זה יש ויכוח. יתכן שהוא לא הציג את כל ההשלכות בכל התחומים, אבל לא בזה הדיון…  מישה, כמו מי שעשה כבר את הקישור המתבקש בין הבעיה לפתרון, יודע שסבסוד 2 ילדים בלבד היא המצב הרצוי (ואני לחלוטין תומכת בכך) ולכן מכליל את זה במסר".

  An Australian scholar Dr. Jane O'Sullivan: 
“Your paper is very powerful. I sympathize with your problem of being dismissed as non-academic, when the data you collate should speak for itself. <…> I have no hesitation at all in saying you are correct about the vicious spiral into which the excessive birthrate leads us

פרופ' דוד גילת, מתמטיקאי באוניברסיטת ת"א (הדגשה – שלי): "שלום מישה. סיימתי זה עתה לקרוא את המאמר שלך. אני כמובן שייך לאלה בתוכנו המסוגלים לקרוא את דבריך ולהבינם. אין לי הסבר לתופעה המדאיגה שאנשי אקדמיה, מומחים במדעי החברה ובהשלכות הכלכליות של תהליכים חברתיים, אינם נרתמים לנושא הקריטי כל כך לעתיד החברה שבה הם חיים ופועלים. כנ"ל לגבי עיתונאים משכילים הנמנעים מלגעת בנושא.  כנראה שמאז השואה, ריבוי טבעי הפך אצלנו לפרה קדושה שאסור לגעת בה ושטרם הגיעה זמנה להישחט כפי שנשחטו כאן במרוצת השנים פרות קדושות למכביר. ייתכן שכדאי לנסות לרתום את מירב ארלוזורוב ולצרפה לכוחותינו באופן פעיל.  לאור שני המאמרים שהיא פרסמה בנושא לאחרונה, היא וודאי תומכת בצמצום הילודה. 
   השכלת אותי הן בנתונים (שהיו ידועים לי רק במעורפל) והן ובעיקר בקשרים בין משתנים שונים (ילודה, חינוך, מיומנויות עבודה,
וכיו"ב)  והשפעותיהם ההדדיות, והכל נתמך בנתונים אמפיריים. שאפו!"

ד"ר יהודה בן-מאיר, INSS: "שמחתי להיפגש איתך ומחזק את ידך במשימה הקשה שקיבלת על עצמך".
  = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =
יושבי-ראש משותפים של "הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה" הציגו בתקשורת את עמדתם על 2 ילדים:

פרופ' אלון טל במוסף "הארץ", ראיון לנטע אחיטוב, 13.04.2017: "...אני בסך הכול אומר לממשלה 'צאי מחדר המיטות שלנו'. איך? הצהירי ששני ילדים זה אחלה, ושיותר מזה לא רצוי, אבל בלי להתערב — לא לאסור ולא לעודד".

Prof. Alon Tal in "Jerusalem Report", Sep.18, 2017 (the last paragraph): “…There was a time when having a large family in Israel may have been a patriotic act. For those who love the country today, however, it is time to embrace the benefits of two children"

פרופ' אלון טל ב"ערב חדש", 22.4.2018: "…אני מציע לבטל את כל הסובסידיות מעבר ל-2 ילדים, כל העדפה בדיור ציבורי, והפטור בארנונה למשפחות גדולות"

ד"ר איל רוטנברג בראיון לאבי עמית בערוץ 10 , קיץ 2018:
"…איל: המדינה צריכה להודיע לכל משפחה, שמעל 2 ילדים צריכה לממן בעצמה את העלויות האמיתיות.
אבי עמית: שיפסיקו לסבסד לי את החינוך, את הבריאות, את התחבורה, את הרווחה מעל 2 ילדים?
איל: נכון.
אבי עמית: אתה חושב שזה יגרום לאנשים להביא פחות ילדים לעולם?
איל: אני בטוח. "

להגיב אפשר רק דרך 2kids.org.il@gmail.com

סגור לתגובות.