המלחמה בעוני: מי ניצח, מי הפסיד ומה הלאה

באנו לברך ונמצאנו מקללים
זה עשרות שנים מנסים אנו להקטין את העוני בקרבנו. אבוי, העוני דווקא גדל, ובייחוד – בקרב ילדינו (הדיאגראמה הימנית בכותרת העמוד): מ-15.4% ב-1980 ל-40.4% ב-2010. במקביל, פוחתת יעילות המאבק בעוני: ב-1980 חילצנו מהעוני כמחצית מהילדים העניים, וב-2010 – רק שמינית. וזאת כאשר תשלומי העברה לנפש גדלו פי-3 לעומת גידול התוצר לנפש (הדיאגראמה השמאלית בכותרת העמוד).

עצוב לנו, בתור הומניסטים, משום שלא הצלחנו להיטיב עם העניים. במקביל, חבל לנו, בתור משלמי המסים, שכספינו מתבזבז לשווא. הלקח מ-30 השנים האחרונות: תשלומי העברה מהקופה הציבורית (קצבאות ילדים, הבטחת הכנסה וכד') נועדו להוריד את שיעור העוני, אך הניבו תוצאה הפוכה.

למשלמי המסים יש גם סיבה "אנוכית" לרצות שיהיו פחות עניים, כי התרחבות העוני פוגעת לא רק בעניים עצמם, אלא בחברה בכללותה. זאת משום שהתמיכות לעניים מהקופה הציבורית גבוהות בהרבה מהמסים שהעניים משלמים. ככול שעולה שיעור העניים, כך משלמי המסים, ששיעורם יורד בהתאמה, משלמים יותר. יש לכך השלכה הרסנית: פערים כלכליים פוגעים בלכידות העם ובביטחוננו.

מיהם העניים חלוקת עוני במגזרים
   קו העוני הוא מחצית ההכנסה החציונית הפנויה, דהיינו הכסף שנותר אחרי קבלת תשלומי העברה וגביית מסים. למשל, ב-2010 נע קו העוני מ-2,400 ש' למשפחה של אדם אחד עד ל-10,800 ש' למשפחה בת 9 נפשות.
ה'עוגה' שמשמאל מציגה את עניי ישראל ב-2011 לפי מגזרים (בסוגריים – שיעור של כל מגזר בכלל האוכלוסייה): החרדים והערבים יחד מהווים רוב בעניי ישראל, הרבה מעבר לחלקם היחסי באוכלוסיית המדינה.

הסיבה העיקרית לעוני: שיעור ילודה גבוהעוני וילדים במשפחה
בממוצע, משפחה עם יותר ילדים – ענייה יותר. למרבה הצער, עם עליית מספר הילדים במשפחה, יורדת יעילות הסיוע (תשלומי העברה מהקופה הציבורית) למשפחה זו:

מצבם של ערבים-נוצרים ממחיש את התופעה. אין הם, כמגזר, עניים מהיהודים הלא-חרדים. רוב העניים בקרב ערביי ישראל הם מוסלמים, ובין המוסלמים – הבדווים בנגב. זאת משום  שלנוצריות פריון נמוך: 2.19 (דומה ל-2.07 של יהודיות לא חרדיות) לעומת 3.51 של כלל מוסלמיות ו-7.25 של בדוויות בנגב. פריון החרדיות הוא 6.53.

   כאן המקום לזכור, כי לא ציווי דתי, אלא כורח כלכלי קובע את פריון הנשים. למשל, פריון החרדיות האשכנזיות שנישאו לפני 1955 (דור הסבתות) היה 2.76. בנותיהן ילדו כבר 5.9 בממוצע, כי ב-1975 עלו הקצבאות והורחב חוג הזכאים. היום נכדותיהן יולדות כ-8.
ובאיראן המוסלמית, אחרי שהמימון הציבורי צומצם ל-2 ילדים, ירד הפריון מ-6.0 ב-1976 ל-1.71 ב-2007.

המדינה ענייה יותר ככול שעולה בה שיעור הילודה
   מה אכפת לנו שאנשים בוחרים לחיות בעוני? איך בחירתם נוגעת למי שאינו עני? התשובה: מדיניות רווחה מחייבת לספק לעניים רמת חיים סבירה על חשבון רמת החיים של הלא-עניים. לכן שיעור העוני במדינה עולה עם עליית שיעור הילודה הכולל בה. בני לנדא, ממציא ותעשיין, ושמואל אבן, כלכלן, פרסמו במכון הלאומי למחקרים אסטרטגיים את המחקר שמראה, בין היתר, את הקשר בין שיעור הילודה לעוני במדינות שונות (למעט יצואניות נפט):

 פריון מול תלג לנפש
בין מדינות העולם ב-2007, כשהפריון הוא 3-2.1 (מספר ילדים שאישה יולדת במהלך חייה) התוצר לנפש נמוך מ-6,000 $ בשנה,  כשהפריון 4-3 – נמוך התוצר מ-2,500 $, כשהפריון מעל 4 – נמוך התוצר מ-1,000 $. למעט מזרח אירופה, שטרם התאוששה מהעבר הקומוניסטי – ככול שמדינה מפרנסת יותר נתמכים, ביניהם ילדים, כך היא ענייה יותר.
אז איך ישראל, עם שיעור ילודה של 2.9 ב-2007 (היום כבר 3.06!), הגיעה ב-2007 לתוצר לנפש של 18,400 $? זה קרה "הודות" לפערים כלכליים: מעוטי-ילדים חיים ברמה סבירה, מרובי-ילדים חיים בעוני.

נכשל מי שלא השיג את מטרתו
   ההסבר לכישלון המתמשך של "המאבק בעוני" נמצא בפער בין מטרת הצד הנותן (משלמי המסים שממלאים את הקופה הציבורית) למטרה של הצד המקבל (העניים שלוקחים מהקופה הציבורית). אנו, משלמי המסים, שואפים לחלץ את העניים ממצוקתם ולצרפם למחנה משלמי המסים. נכשלנו: שיעורנו באוכלוסייה ירד, ושיעור העניים עלה.
ומהי מטרת העניים? נזכור, כי גם מי שנמצא מתחת לקו העוני – אינו רעב, יש לו גג מעל הראש וגם שירותי בריאות וחינוך. רמת חיים זו מספיקה לעניים ומאפשרת להשיג את החשוב להם: אורח חיים ייחודי וילודה גבוהה.
יש הטוענים שאצל החרדים והמוסלמים, ריבוי הילדים אינו מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי לחיסול ישראל יהודית ודמוקרטית. אין לי כלים כדי לאשש או להפריך טענה זו. טרם הוכחה גם ההנחה, שהם לא ירצו בקריסת המדינה שמפרנסת אותם. נותרה העובדה: כשהקיום הבסיסי מובטח, למגזרים אלה ילודה גבוהה חשובה מרמת חיים. יוצא שמשלמי המסים נכשלו, משום שהתמידו במדיניות שהרחיבה עוני, והנתמכים הצליחו, כי נהגו לפי היגיון כלכלי בריא: נותנים – קח!

 כמה זה עולה לנו?
ילד ממוצע מקבל מכספי המסים כ-463,000 ש' עד גיל 18 (חינוך, בריאות, קצבאות). קצבאות הילדים הן רק כ-8% מסכום זה. ילדים עניים (ז"א הוריהם) מקבלים כספי ציבור נוספים: הבטחת הכנסה, הנחות בארנונה, סבסוד פנימיות.

אנו מתעקשים לממן את אסוננו
   הבטחה להורים, שכל ילד עתידי יקבל רמת חיים סבירה, מעודדת ילודה ללא גבול. אסור להמשיך בעידוד זה. הוא לא רק מעלה את שיעור העוני, אלא גם מוריד את המדינה לעולם השלישי. ישראל של העולם השלישי לא תוכל להחזיק צבא של העולם הראשון ולשרוד ב'שכונה' כה עוינת.
לא נותר זמן רב לבלימת ההתדרדרות. הכנסת ה-19 היא, כנראה, האחרונה שיש בה רוב לנציגי משלמי המסים. רוב זה חייב לחוקק: כספי המסים יינתנו עד ל-2 ילדים במשפחה. מי שיוליד יותר – ישלם מכיסו עבור בריאות, מזון, השכלה. אסור למדינה לקפח את ההורות האחראית של משלמי המסים (להם, ככלל, 3 ילדים ופחות) ולאלץ אותם לממן את מרובי הילדים. אין צדק חברתי בכך שהכספים מועברים מהנושאים בנטל אל מי שיוצרים את הנטל.

מהי המשמעות הכספית של "חוק מימון 2 ילדים"?
  עלות ההפעלה – אפסית, כי כל הנתונים כבר קיימים במחשבי הממשלה, והכסף פשוט לא יועבר לחשבונות הבנק של הורים בגין הילד שיתווסף ל-2 ילדיהם הקיימים. לחשב את החיסכון לא פשוט, אבל אפשר. אילו היה הפריון אצלנו 2 ולא 3 ילדים, כמו היום, רק ההוצאה הציבורית על הילדים הייתה יורדת מ-60 מיליארד ל-40 מיליארד ש' בשנה. בנוסף, להורים מעוטי-ילדים קל יותר לעבוד ולשלם מסים.

הנכם מוזמנים לקרוא את נוסח החוק המוצע וגם שאלות ותשובות בהרחבה.

עדכון דצמבר 2016:

%d7%a7%d7%95-%d7%a2%d7%95%d7%a0%d7%99-2015

 "מתברר מהנתונים כי אם שני בני זוג עובדים במשרה מלאה ומשתכרים שכר מינימום [4,650 שקלים בחודש], הם יוכלו להיחלץ מעוני רק אם יש להם פחות משלושה ילדים במשק הבית". לשם מה הולידו את השלישי וירדו מתחת לקו העוני?

[נוסח זה של העמוד עודכן ב-22.12.2016. התגובות התייחסו לנוסח הקודם]

מודעות פרסומת

23 תגובות ל-“המלחמה בעוני: מי ניצח, מי הפסיד ומה הלאה

  1. משתמע שזה רעיון טוב. לטעמי אין מקום בכלל לקצבאות ילדים (מטעמים מוסריים ואחרים), אבל זו הצעה שיש לה סיכוי הרבה יותר טוב להתקבל.

    רק אל תשכח שאחת הסיבות לתמיכה הנ"ל במשפחות מרובות ילדים היא בכלל דמוגרפית – מהפחד של איבוד רוב יהודי במדינה.

    • אכן, רעיון קצבאות הילדים אינו טוב, אבל העיקרון של "הבטחה שלטונית" מחייבת להמשיך בקצבאות אלה: כשהחליטו להביא ילד לעולם, הסתמכו הוריו על הבטחת הממשלה. מכאן, אם ביום מסוים תודיע הממשלה שלילדים חדשים לא יהיו קצבאות – זה הוגן.
      חשוב גם לזכור שקצבאות הילדים מהווים לא יותר מ-15% מכלל ההוצאה הציבורית לילד – ראה ב"דעותינו" את המאמר "צפרדעים נגד קוקיות", פרק "כמה זה עולה לנו?".
      מה שנוגע לפחד של איבוד רוב יהודי, אנחנו ממילא מתמודדים לא רק עם ערביי ישראל, אלא עם ערביי המדינות השכנות. ברור שאין לנו סיכוי כמותי נגד כולם, ולכן יש להתרכז בשמירה על הרוב הציוני במדינת ישראל.

  2. כל הכבוד על האתר. הגיע הזמן לדון בריבוי הילודה בסבסוד המדינה, קרי המיסים שלנו. אני מקווה שלאחר הדיון על גיוס לכל המגזרים, הנושא הזה יעלה לדיון בתקשורת ובציבור.

    • תודה, שרה, וחשוב שתפיצי בין חברייך את הקישור לאתר.
      לדעתנו, את הדיון בגיוס ובילודה יש לנהל במקביל, כי בלי הירידה בילודה, לא תהיה השפעה חיובית לחובת הגיוס – ראה רשומה "מה עניין…" בבלוג שלנו

  3. אני מסכים עם מה רוב שנכתב.בעקבות שיעור הילודה הגבוהה אנחנו נמצאים/ות בסכנה. כמו שצויין עתיד המדינה כדמו' וציונית בסכנה. אמנם אני לא חושב שישראל צריכה להיות מדינת רווחה, אך לגבי העניין עם ילד רביעי הוריו יצטרכו לעבוד.
    בכל מקרה כמו שציינתי עם הרוב אני מסכים, בשל כך אני תומך ברוב הרעיונות.

    • תודה, תום. אודה אם תודיע על אתר זה לחבריך. חשוב מאוד שכמה שיותר אנשים יכירו את הרעיון, בלי קשר לתמיכה בו.

  4. איזה שטויות אתם מציעים, כל ילד, זה צריכת אלפי ליטר דלק כשהוא נוסע ממקום למקום, והמדינה החמסנית מרויחה 4 ש"ח מס על כל ליטר דלק! אחרי זה שהילד יגדל הוא יצטרך לעבוד כל ימיו לשלם את הדירה שלו שעלתה מיליון שקל, כאשר שש מאות אלף! מהם,זה מס ישיר למדינה הגזלנית, ואת זה הביטוח הלאומי לא משלם, רק אלוף בצבא כמו יואב גלנט מקבל אחוזה מפוארת כמו רוזן שבדי על חשבון משלם המיסים, ואני גם מוכן לשרת בצה"ל 30 שנה אם בסוף אני יוצא עם דירה במגדלי אקירוב כמו אהוד ברק,
    בקיצור, מי שרוצה מדינה, שגם ישלם על זה, ולמדינה שהיה לה כסף לקלוט מליון נוצרים מרוסיה, לא יזיק לה אם תזרוק כמה עצמות יבשות לילדים שלא יודעים מה זה אונס ודקירות,

    • משה,
      נראה כי לא היה לך מספיק זמן לקרוא את העמודים הנוספים שבאתרנו. אחרת היית מוצא במאמר "צפרדעים נגד קוקיות": החוק אינו עולה לקופה הציבורית: כל הנתונים כבר נמצאים במאגרי המידע הממשלתיים. מימוש החוק אינו דורש אכיפה בכפייה, אלא מתבצע על-ידי אי-העברתי כספים. כבר בשנה ראשונה נחסוך לא פחות מ-2 מיליארד ₪, ובהמשך – עוד יותר, כשתקטן הילודה". מוטב שנדון שוב לכשתקרא את כל הנתונים.
      רק נתון אחד נוסף כדאי לציין: כמה כסף הוציאה המדינה על מה שאתה מכנה "מיליון נוצרים מרוסיה". בפברואר 2010 פורסם מחקר מפורט מאוד, והתברר שקליטתם עלתה למדינה כ-45 מיליארד, אבל ב-20 השנים האחרונות הם שילמו מסים לאוצר המדינה 226 מיליארד שקל מסים. כתוצאה, המדינה הרוויחה, לא הפסידה, כ-8 מיליארד שקל בשנה.

    • אורח אחד באתר העיר לנו: "יש משהו בדברי משה על המסים שהמדינה לוקחת. אתם יכולים לענות לו בצורה עניינית?". לכן אנו מוסיפים תגובה מאוחרת זו.
      4 ש"ח ש"המדינה החמסנית מרוויחה" כמס עקיף על הדלק – חשוב לדעת, מאיזה מקור באים 4 ש"ח אלה. אם הדלק נקנה בכסף ממקורות עצמאיים של הקונה (שכר, דיווידנד, מתנה, ירושה), אז המדינה אכן "מרוויחה". אבל אם הדלק נקנה מתשלומי העברה (בד"כ קצבה מביטוח לאומי), אזי זו העברה מכיס אחד של המדינה לכיסה האחר. אותו הדין לגבי המס העקיף על הדירה: אם אדם קנה אותה מהכספים שקיבל מהמדינה (קצבאות לאברכים, לאבטחת הכנסה וכד') – הוא רק מחזיר למדינה חלק קטן מהכסף שהיא נתנה לו. ואם הוא קנה דירה בכסף "שחור", כזה שמתגלגל מחוץ למערכת המסים – לא ארחם עליו.
      מעניין לציין, כי בהמשך, כשביקשנו ממשה לבסס את נתוניו, הוא כתב "חבל להתווכח אתכם" – ונעלם מהדיון.

  5. כל הנתונים שהבאתם מפוברקים, וחבל להתווכח איתכם,
    החרדים מגייסים בחו"ל מיליארדים למוסדותיהם, והכל הולך לתצרוכת בשוק המקומי,

    עובדי האוניברסטאות ורופאים בכירים משתכרים הון עתק, ומבזבזים על נסיעות, בזבוזים וזונות בחו"ל,

    חבל על הזמן שלכם, פרעה מלך מצרים כבר יזם בשעתו חוק למיעוט הילודה בעם היהודי, באמצעות צו מלכותי למיילדות העבריות להשמיד כל זכר עברי עם לידתו,

    בסופו של יום הוא טבע למוות בים סוף, ועם ישראל מתקיים למעלה משלושת אלפים שנים,

    • יופי לחרדים! אנא, פרט את הנתונים שלך על המיליארדים שהחרדים מגייסים בחו"ל, ובהזדמנות זו – הנתונים על התרומות שהערבים מגייסים. אגב, איפה מצאת "פברוק" בנתונים שהבאנו? היש לך נתונים אחרים?

      • החרדים מגייסים המון כסף בחו"ל אין לזה נתונים. אבלל ממה מוחזקות הישיבות מ417 שקל בחודש לכל בחור אפילו אוכל אי אפשר לקנות בזה. והאברכים ממה מתפרנסים חוץ מ819 שקל? לא מתרומות מחו"ל

  6. קראתי את הכתוב באתר שלכם ואני מסכים ותומך ברעיון הצעת החוק. יחד עם זאת אחת הבעיות הדחופות והקשות בישראל היא חוסר המשילות וחוסר היכולת להגיע להחלטות היסטוריות גם בתוך קואליציה רחבה כמו שהייתה עד לאחרונה- דבר זה מעלה חששות באשר ליכולת להעביר חוק כזה שמטבעו הוא מעורר רגשות רבים ועלול להיתפס
    באופן שלילי בקרב חוגים מסוימים בציבור הישראלי, מעבר לזה יישר כוח על היוזמה! רק ביחד נצליח!

    • תודה על התמיכה, דוד.
      כשיבינו המחוקקים שלבוחריהם נמאס להאכיל את מי שמאיים על עתידם, גם המפלגות הציוניות הקיימות ינכסו לעצמם (הלוואי!) את חוק מימון 3 ילדים. לכן חשוב ביותר שהרעיון יופץ ברבים ושיתחיל וויכוח ציבורי על הנושא.
      מה דעתך על המצגת שצירפתי לרשומה האחרונה בבלוג? שמעתי שהיא פשטנית מדי.

  7. כחבר התנועה הירוקה, עצוב לי מאוד שלא לקחנו אחריות על החוק הזה. אני חושב שהוא חיוני, אבל מסיבה שונה לחלוטין ממה שאתם מציגים כאן. לדעתי, החוק הזה צריך להיות אחד ממקורות המימון של תוכנית מקיפה לשיקום מדינת ישראל כמדינת רווחה לטובת כל אוכלוסיותיה. כלומר – את הכסף שהיה נחסך בזכות החוק הזה צריך לדעתי להפנות לחרדים ולערבים על מנת לשפר את מצבם. אנחנו (בתנועה) מאמינים שלכל ילד מגיעות זכויות בריאות ומגיע חינוך (גם מעבר לבי"ס יסודי) ושזה חלק בלתי נפרד מהחוסן החברתי שלנו. לדעתי, הוועידה שדחתה את הנושא לא הבינה את חומרת הנתונים (כמו שניתן לראות בלינקים במאמר כאן על ארנון סופר) http://tinyurl.com/c8tf55n. אחוז התקציב שמופנה לעידוד ילודה הולך ועולה, אך מספר הילדים העניים הולך וגדל. זה לא יכול להימשך ככה.
    הכסף שאנחנו משקיעים עכשיו מספיק בקושי להבטיח שכל ילד שייוולד יהיה, לפרק זמן שהולך ומתקצר, עם האף "מעל המים". כמו שאנחנו רואים בכותרות השכם והערב, גם לזה הכסף כבר לא מספיק. וכשיש ואקום, מישהו כבר ייכנס אליו. כשאנחנו לא נותנים אוכל, בריאות וחינוך, נמצאים גופים אחרים שנותנים את זה, והם לאו דווקא פועלים ברוח ישראל יהודית ודמוקרטית (גופים חרדים מהארץ ומחו"ל, כמו שאדון משה המתלהם הזכיר פה למעלה; האחים המוסלמים במימון ידידינו מצפון וממזרח וכו'). ואם חייבים לדבר בנתונים יבשים – מדינת ישראל מבטיחה להורים 400,000 שקל כדי לעודד אותם להוליד אזרח עתידי. המדינה יודעת שבמשפחות מרובות ילדים, למרות השקעתה, רוב הסיכויים שייצא אזרח מוחלש ומיואש (במקרה הטוב) או מוחלש, מיואש ואכול שנאה (במקרה הרע). למרות זאת המדינה בוחרת להמשיך כך במקום להשקיע את אותם 400,000 שקל ב:
    1) בני ובנות המשפחה המרובים שכבר נולדו ושקרוב לוודאי זקוקים לכל סיוע אפשרי.
    2) עידוד ילודה במשפחות שעוד לא הגיעו למספר הילדים המקיים על ידי הגדלת התמיכה המובטחת לילדה או ילד.
    אני חושב שאם אנחנו היינו מובילים את הנושא, היה ניתן להציג אותו אחרת ולהעביר אותו בהסכמה ולא מתוך התנגחות ב-40% מאזרחי המדינה, כי החוק היה עוזר ל-40% האלה והיה עוזר ל-100% מאיתנו ביצירת חברה מקיימת ומחזקת. ברור לי שעיקר המחלוקת בינינו היא שלדעתי – הסכמה כזו אפשרית, ולדעתכם – לא. לדעתי, מכיוון שהיא אפשרית, הזמן דוחק, אך לא עד היותם של חרדים+ערבים לרוב, אלא עד להתרסקות סופית של כל מנגנוני הרווחה במדינה. לא יודע להעריך כמה זמן זה ייקח. עצם יצירת מודעות ודיון חיובי בעניין יכולים לתרום להגברת הלכידות החברתית ותחושת השייכות של חלקי העם השונים בפסיפס המורכב הזה שנקרא 'מדינת ישראל'. אני מאמין שאם נכוון לטובת הכלל וגם נדע להראות את זה (ולא רק לעשות!), נגיע למצב שגם אם ערבים וחרדים יהיו פה רוב, יהיו להם התעסקויות אחרות מעבר לאיחוד מחנות מידי וניסיון לכלותנו. היה יכול להיות נחמד אם כל אזרחי ישראל היו בוחרים להשתייך ברצון ללאום היהודי (לא לדת) והיו תומכים נלהבים בדמוקרטיה, אבל זה לא המצב. ניסיון להעביר חוקים בפניה אל "הרוב החילוני העובד" ולצאת לקרב נגד ה"אחרים" – דינו להיתקל, בנוסף להתנגדות המובנת מצד אותם אחרים, גם בהתנגדות מצד יהודים מסורתיים רבים שמסתכלים על החרדים בהערצה. ולצערי – גם מצד הרבה אנשים שאני מאוד מעריך, אך נראה שהמילים "ילודה" ו"דמוגרפיה" גורמות להם להרגשה "לא נוחה בבטן" ולאובדן זמני של כושר הניתוח ולפעמים גם של הבנת הנקרא.

    • נחי,
      להבנתי, אתה תומך בכך שאחרי החלת החוק, יוגבל המימון ל-3 ילדים
      לכל הורה (למעט השכלה יסודית לכולם). אחרי שהחוק יתקבל, את הכסף שייחסך תתן לאלה שעד כה נהגו להוליד בלי חשבון.

      נראה לי שהמשותף בינינו רב על המפריד. ליתר דיוק, המשותף מקרב את הנקודה שבה נתחיל לריב, מה נעשה בפרווה של דב שטרם נצוד:).

      אני מסכים ומאחל לך הצלחה בריפוי תחושות-בטן אצל הירוקים.

  8. נראה לי יותר פשוטת תכריזו שאתם נגד מדינה דמוקרטית ונגד מדינה יהודית.
    דמוקרטיה היא לא כפי שחושבים רק שלטון הרוב שיכול לכפות את דעותיו על המיעוט והכל הולך ע"פ הרוב,
    אלא שלטון שבו גם המיעוט יכול לחיות לפי דעתו וצרכיו במידת חיכוח והפרעה מינמלית לשאר האוכלוסיה.
    הרעיון בקצבאות ילדים הוא לדאוג לילד (שנולד בלי דעות וכדו') שיוכל לחיות ברמה סבירה ולא משנה לאיזו משפחה הוא נולד ומה מספרו במשפחה למרות שהוא כילד כלל לא משלם מיסים. התשלומים לא נועדו לרווחת ההורים אלא הילדים.
    ועוד הרי הרבה ממשפחות מרובות הילדים כן משלמות מיסים
    אם לדעתכם התקציב צריך להיות מחולק בהתאמה לפי התרומה לחברה בתשלומים וכדומה אז לא צריך תשלומים כלל אפילו לא לילד הראשון כל אחד לא ישלם ולא יקבל.
    דאגה לילדים היא ערך לאומי כמו למשל השקעה בספורט בסכומים גדולים מאד כאשר המיבור שצורך ספורט ורואה משחקים הוא קטן מאד אולי שישלמו מחיר מלא עבור צפייה במשחק?
    בקיצור איבדתם לדעתי את הדרך הדמוקרטית וההגיונית.

    • נחי משעול

      אלעד, קודם כל החוק אינו מפלה מיעוטים.
      דבר נוסף, האם קראת את התגובה שלי? תשלומי הסיוע לילדים לא מספיקים ולא יכולים להספיק. אם אתה באמת רוצה להמשיך לדאוג לכל ילד שנולד אתה צריך להפסיק לעודד את הילודה של ילדים מעבר למספר הילדים הנחוץ לתמיכה בין דורית ולחזק את העידוד לילודה של המספר הנחוץ ולא פחות.
      עוד משהו – בינתיים ההשקעה בספורט הולכת וקטנה, ובשום שלב לא עודדה אנשים לעשות מעשה שפוגע בחוסן החברתי של ישראל. אני חולק על מובילי האתר הזה על כך שהסיבה שהם מציעים את החוק הוא הפחד מפני החרדים והערבים, אבל הם לא טענו שהמדינה לא צריכה להשקיע באזרחיה אם אינם תורמים.
      דבר אחרון לכרגע – איפה קראת בהצעה הזו שהתקציב צריך להיות מחולק לפי התרומה לחברה? אני גם מתנגד לרעיון כזה אבל לא נתקלתי בו כאן.

  9. אלעד הנכבד,
    אנא, שתף אותנו בנתונים מספריים על הסכנות שבמימון הספורט מהקופה הציבורית.

  10. נחי משעול

    הבהרה לצורך בעידוד מספר הילדים המקיים ולא יותר – הנתונים שבעלי האתר מביאים על כך שרוב מוחלט של המשפחות מרובות הילדים הן עניות (75% אם אני זוכר נכון) סותרים את דבריך על כך שהרבה מהמשפחות מרובות הילדים משלמות מיסים – אלא אם אתה תומך כמובן בהעלאת המיסים העקיפים, שזה לדעתי הדבר הכי לא שוויוני והכי פוגע בשכבות החלשות ובמיעוטים שאפשר לעשות כרגע.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s