עולה מרוסיה יוצאת מהאבאמבט

כשעלתה ארצה מרוסיה והתיישבה בבת-ים, נהגה הגברת נ'  להתרווח באמבט פעמיים-שלוש מדי יום: בבוקר לפני העבודה, בערב לפני השינה, ובימי חג ושבתון – גם בצהרים. כך היא הייתה רגילה בארץ מוצאה. כשקיבלה חשבון מים תקופתי, הופתעה לגלות שבישראל משלמים על כל ליטר! שם, ברוסיה, לא היו מוני מים, כולם שילמו סכום זהה, בלי קשר לכמות המים שצרכו בפועל. לכן זרמו המים, וזרמו… דווקא בחשמל ובגז חסכו, כי עבורם שילמו לפי מונים.

איך קשורה צריכת מים לסכנה שבילודה מופרזת, זו שאתר שלנו דן בה? להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

תקינות פוליטית משתקת

שתקתי שנה וחצי. שתיקתי לא נבעה, חלילה, מהתקינות הפוליטית הארורה (על כך – בהמשך). לא נעלמה, לצערנו, גם הסיבה להקמת האתר והבלוג. אז מדוע שתקתי?

איש תקשורת ותיק ונבון, בעברו רכז כתבים בעיתון חשוב, התנדב לייעץ לי, כי הרעיון של "חוק מימון 2 ילדים" כבש את לבו. את שמו לא אחשוף, כדי שפרנסתו לא תיפגע. להמשיך לקרוא

נגד "השיח העלוב של ההספד העצמי"

בסוף דצמבר 2011 פרסם "מעריב" את מאמרו של נדב איל:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/321/102.html. איל כתב שם, בין היתר:
"מדינת ישראל מגדלת, מטפחת ומרחיבה סקטורים אידיאולוגיים ששמו להם למטרה לחסל את הדמוקרטיה שהיא יסודה" ועוד: "הרוב הישראלי יכול להמשיך בשיח העלוב של ההספד העצמי והשבועה שהקו האדום הזה או הקו האדום ההוא לא ייחצו. סוג הדיבור הזה נכשל. עדיף שניטול את גורלנו בידינו". להמשיך לקרוא

רוצים הרבה ילדים? בבקשה, אך לא על-חשבון מעמד הביניים

היום פרסם "גלובס" את מאמרה של הפרופסור אליס ברזיס Elise S. Brezis ,
מאוניברסיטת בר אילן: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000785544#fromelement=hp_deot

אנשי האקדמיה והתקשורת נוהגים לקונן על העתיד השחור שהילודה המופרזת מביאה עלינו. הפרופסור ברזיס היא הראשונה (!) שבמקום  לקונן, מציעה פתרון כלכלי לבעיה זו. היא דורשת מנתניהו:
"צעד ראשון: כל ילד שייוולד מהשנה הבאה, והוא ילד רביעי או יותר במשפחה, יקבל קצבה מזערית. בנוסף, כל ילד שייוולד בעתיד במשפחה שלה שישה ילדים לא יקבל חינוך ושירותי בריאות חינם. אם ההורים רוצים הרבה ילדים, בבקשה, אך לא על-חשבון מעמד הביניים."

אנו, כידוע, דורשים שהמימון הציבורי יינתן רק ל-3 הילדים הראשונים. הפרופסור ברזיס דורשת אותו דבר ל-6 הילדים הראשונים. נשמח לדון אתה ולהציג את הטיעונים, מדוע ניתן להגן בבג"צ רק על מימון ציבורי ל-2 או ל-3 ילדים ראשונים. אבל מחלוקת מעין זו ניתנת לפתרון, ומה שחשוב הוא שאישיות אקדמית מובילה אינה רואה אפליה בכך שעבור האח הרביעי יקבלו הוריו קצבה פחותה מזו שקיבלו שלושת קודמיו. זו תשובה לטענה הנפוצה שאין להפלות בין אחים באותה המשפחה.

מה הרגיז את סבר פלוצקר – פרק ב'

גם אורי שדה התיר לנו לפרסם את מכתבו שרגיז את סבר פלוצקר. אנו מאחלים לכם קריאה מהנה מדאיגה.

RSS – לא על בלוג לבדו

התברר לנו לאחרונה ש-RSS מודיע רק על רשומות בלוג חדשות, ועמודים חדשים (ב"דעותינו", "דעות של אחרים") אינם זוכים לפרסום ראוי. לכן מעתה ילווה כל פרסום ברשומה חדשה בבלוג.

כאן אנו מזמינים לקרוא את מאמרו של אילן יוגב ולהגיב עליו.

סוכרת, לא סרטן

המלצר הביא את תפריט הקינוחים. ידידי, זה שביום הולדתו נפגשנו, ביקש מאשתו את הגלולה שלו נגד סוכרת. אז התברר, שהוא סמך עליה, היא – עליו… והקינוח כבר על השולחן! האם התפתה ידידי – אגלה בסוף הרשומה.

זה הזמן להסביר, מה עושה סוכרת באתר המוקדש לילודה מופרזת. את ידידי הסוכרתי אני מעריץ. לפני שפרש מניהול מפעל תעשייתי שהקים, היה הוא איש עסקים חכם, ממציא בחסד וגם קצין ביחידת חי"ר מובחרת. זה עשרות שנים הוא ואשתו פעילים בארגונים התנדבותיים. להמשיך לקרוא

לא בוער, מתפורר

לפני כמה ימים הוזמנתי, בהתראה קצרה, להרצות ב"בית איל". נסעתי בשמחה לקיבוץ אשדות יעקב מאוחד שבעמק הירדן,  כי שמעתי רבות על תשלובת "בית איל" ועל אורנה שמעוני שזה מפעל חייה.

סגן איל שמעוני ז"ל היה בנה של אורנה, ועל שמו התשלובת. איל נפל במלחמת לבנון כשהיה בן 21.

אני מקווה שהצלחתי להרגיז ולהדאיג את המשתתפים. החכמתי מתגובותיהם, ועל כך אני מודה להם. על אף שרובם חיים בבתים פרטיים, הם העריכו את המצגת: ביתנו המשותף מתפורר

חזרתי בתשובה? לא ממש

אתמול השתתפתי בהפגנה למען שוויון בנטל. איך זה מתיישר עם מה שכתבתי כאן לפני שבוע בדיוק, ב-01.07?

מתיישר וחצי. אני בעד שירות חובה לכולם, צבאי או חלופי (הפגנתי אתמול) ובעד תמיכה כלכלית רק באלה שבריאותם אינה מאפשרת להם לעבוד (מתי הפגנה?). שתי צרות אלה מציקות לנו היום, אבל אינן מסכנות את עתידנו. לעומתן, ילודה מופרזת של חרדים ומוסלמים תחסל בוודאות את ישראל יהודית ודמוקרטית, אם לא תיבלם בשנים הקרובות.

מכאן, מה שכתבתי לפני שבוע על ח"כ וילף וח"כ פלסנר לא כוון נגד פעילותם למען שוויון בגיוס, אלא נגד חוסר המעש שלהם בחזית הילודה המסוכנת. חשוב גם לזכור, כמו שכתבתי בקטע "מה טוב בחוק מימין 3 ילדים?":
"…החוק אינו מפריע ליוזמות חברתיות אחרות (עידוד תעסוקה, שירות אזרחי, לימודי ליבה)."

בנוסף לסיסמות מוכרות, צילמתי בההפגנה כמה שלטים חורגים: להמשיך לקרוא

הגשש, החשש ואיש יקר נרגש

איש יקר נשמע נרגש בטלפון (מה שנדיר אצלו): "מישה, פתח מחשב, תראה מה שלחתי לך!"

פתחתי את http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3576094,00.html – ולא התרגשתי. רק התרגזתי על האיש היקר. זאת משום שזה שנה וחצי אני מספר את אותם דברים בהרצאותיי, כותב עליהם למכרים ולזרים – וגם לאיש יקר שזה עתה טילפן אלי. בין יתר הדברים ביקשתי שיזמין אותי להרצות באחד המפגשים התקופתיים עם חבריו הגמלאים, אנשים יקרים כמוהו – אך הוא תמיד התחמק. להמשיך לקרוא