"החוק חיוני, אבל מסיבה שונה ממה שמציגים כאן"

נחי משעול, חבר במפלגה "התנועה הירוקה", טרח וכתב תגובה ארוכה בעמוד הראשי שלנו. לכן החלטנו לשכפל אותה גם ב"דעות של אחרים".

כחבר התנועה הירוקה, עצוב לי מאוד שלא לקחנו אחריות על החוק הזה. אני חושב שהוא חיוני, אבל מסיבה שונה לחלוטין ממה שאתם מציגים כאן. לדעתי, החוק הזה צריך להיות אחד ממקורות המימון של תוכנית מקיפה לשיקום מדינת ישראל כמדינת רווחה לטובת כל אוכלוסיותיה. כלומר – את הכסף שהיה נחסך בזכות החוק הזה צריך לדעתי להפנות לחרדים ולערבים על מנת לשפר את מצבם. אנחנו (בתנועה) מאמינים שלכל ילד מגיעות זכויות בריאות ומגיע חינוך (גם מעבר לבי"ס יסודי) ושזה חלק בלתי נפרד מהחוסן החברתי שלנו. לדעתי, הוועידה שדחתה את הנושא לא הבינה את חומרת הנתונים (כמו שניתן לראות בלינקים במאמר כאן על ארנון סופר) http://tinyurl.com/c8tf55n. אחוז התקציב שמופנה לעידוד ילודה הולך ועולה, אך מספר הילדים העניים הולך וגדל. זה לא יכול להימשך ככה.
הכסף שאנחנו משקיעים עכשיו מספיק בקושי להבטיח שכל ילד שייוולד יהיה, לפרק זמן שהולך ומתקצר, עם האף "מעל המים". כמו שאנחנו רואים בכותרות השכם והערב, גם לזה הכסף כבר לא מספיק. וכשיש ואקום, מישהו כבר ייכנס אליו. כשאנחנו לא נותנים אוכל, בריאות וחינוך, נמצאים גופים אחרים שנותנים את זה, והם לאו דווקא פועלים ברוח ישראל יהודית ודמוקרטית (גופים חרדים מהארץ ומחו"ל, כמו שאדון משה המתלהם הזכיר פה למעלה; האחים המוסלמים במימון ידידינו מצפון וממזרח וכו'). ואם חייבים לדבר בנתונים יבשים – מדינת ישראל מבטיחה להורים 400,000 שקל כדי לעודד אותם להוליד אזרח עתידי. המדינה יודעת שבמשפחות מרובות ילדים, למרות השקעתה, רוב הסיכויים שייצא אזרח מוחלש ומיואש (במקרה הטוב) או מוחלש, מיואש ואכול שנאה (במקרה הרע). למרות זאת המדינה בוחרת להמשיך כך במקום להשקיע את אותם 400,000 שקל ב:
1) בני ובנות המשפחה המרובים שכבר נולדו ושקרוב לוודאי זקוקים לכל סיוע אפשרי.
2) עידוד ילודה במשפחות שעוד לא הגיעו למספר הילדים המקיים על ידי הגדלת התמיכה המובטחת לילדה או ילד.
אני חושב שאם אנחנו היינו מובילים את הנושא, היה ניתן להציג אותו אחרת ולהעביר אותו בהסכמה ולא מתוך התנגחות ב-40% מאזרחי המדינה, כי החוק היה עוזר ל-40% האלה והיה עוזר ל-100% מאיתנו ביצירת חברה מקיימת ומחזקת.

  ברור לי שעיקר המחלוקת בינינו היא שלדעתי – הסכמה כזו אפשרית, ולדעתכם – לא. לדעתי, מכיוון שהיא אפשרית, הזמן דוחק, אך לא עד היותם של חרדים+ערבים לרוב, אלא עד להתרסקות סופית של כל מנגנוני הרווחה במדינה. לא יודע להעריך, כמה זמן זה ייקח. עצם יצירת מודעות ודיון חיובי בעניין יכולים לתרום להגברת הלכידות החברתית ותחושת השייכות של חלקי העם השונים בפסיפס המורכב הזה שנקרא 'מדינת ישראל'. אני מאמין שאם נכוון לטובת הכלל וגם נדע להראות את זה (ולא רק לעשות!), נגיע למצב שגם אם ערבים וחרדים יהיו פה רוב, יהיו להם התעסקויות אחרות מעבר לאיחוד מחנות מידי וניסיון לכלותנו. היה יכול להיות נחמד אם כל אזרחי ישראל היו בוחרים להשתייך ברצון ללאום היהודי (לא לדת) והיו תומכים נלהבים בדמוקרטיה, אבל זה לא המצב. ניסיון להעביר חוקים בפניה אל "הרוב החילוני העובד" ולצאת לקרב נגד ה"אחרים" – דינו להיתקל, בנוסף להתנגדות המובנת מצד אותם אחרים, גם בהתנגדות מצד יהודים מסורתיים רבים שמסתכלים על החרדים בהערצה. ולצערי – גם מצד הרבה אנשים שאני מאוד מעריך, אך נראה שהמילים "ילודה" ו"דמוגרפיה" גורמות להם להרגשה "לא נוחה בבטן" ולאובדן זמני של כושר הניתוח ולפעמים גם של הבנת הנקרא.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s